הכל על יהדות > פורום שמחת ברסלב

אומן אומן ראש השנה!

(1/2) > >>

BresleV:
אומן אומן ראש השנה!!!!!!!!!!!
עוד פחות מחודש ניהיה אצל הצדיק ראש השנה באומן בלי נדר!!!!
כולם לפרסם את הצדיק!!(רבינו נחמן-ראש השנה באומן!!!!!!!!!!)
הנה אתר שיסביר הכל על אומן:http://www.uman.co.il/
רבינו הבטיח תיקון!!!תיקון!!!תיקון!!!

אמונה:
בס"ד


 רבי נחמן בן פיגא בן שמחה זכותו תגן עלינו אמן
אומן

עשרה מזמורים אלו מגיעים לשיאם כאשר  הם נאמרים מול קברו של מי שגילה אותם

כך אמר רבי נחמן, בשנתו האחרונה עלי אדמות, בפני שני עדים מגדולי תלמידיו:

" כל אדם בעולם, אפילו החוטא הגרוע והמושחת ביותר, שיבוא על קברי, יתן פרוטה לצדקה עבורי ויאמר את עשרה המזמורים, אזי אהפוך את כל הרקעים למענו, וממרומי המרומים ארד למשוך ולהוציא אותו מתוך עמקי עמקי הגיהנום!" (שיחות הר"ן קמ"א)

הבטחה זו שאין לה אח וריע בכל תולדות עולם מושכת אליה אלפים ורבבות מכל קצווי תבל.

שם, באומן, בקברו הקדוש, יכול כל אחד לחוש את נוכחותו של הצדיק, להפעיל את כוחו ולזכות לישועות, ניסים ונפלאות, בכל תחום.
גם הגרועים ביותר, מכל הבחינות, זוכים לקבל שם נשמה חדשה וכאילו להוולד מחדש.
"כי יש בני אדם שנפלו כל כך בעוונותיהם עד שנאחז בהםהרע כל כך, עד שאי אפשר להם בשום אופן לשוב להשם יתברך רק על ידי שבאים על קבר הצדק האמיתי, והוא בכוחו הגדול שגדול במיתתו יותר מבחייו יכול להוציאו ממקום שנפל לשם ולתקנו, אף על פי שלא היה אפשר לו להתתקן בשום אופן!" (רבי נתן, ליקוטי הלכות נזיקין ג')

רבי נחמן דיבר הרבה על התפקיד שייעד לקברו כמקום בו "יקשיב" לכל משאלת לב ויעורר רחמים עליונים להושיע לכל.
פעם, המחיש לביתו בצורה המוחשית ביותר את נוכחותו החיה בעתיד: "אם אכנס עכשיו לחדר", אמר לה, "ואסגור את הדלת אחרי ואת תבואו ותצעקי: אבי! אבי! האם לא אשמע אותך?"...
"כדברים האלה נשמע מפיו הקדוש כמה פעמים, שרמז לכל אחד ואחד כמה גדולה המעלה של מי שיזכה לבוא על קברו הקדוש והנורא, כי בודאי ישמע דבריו ויעזור ויושיע לו בכל מה שאפשר!" (רבי נתן שיחות הר"ן קנ"ו)

"כי שם המקום המוכן לו מששת ימי בראשית לעסוק שם בתיקון העולם לדורות, לכל מי שיבוא אליו לשם ויאמר העשרה מזמורי תהילים, כאשר הבטיח בחיים חיותו. אשרי הזוכה לזה !" (רבי נתן ימי מוהרנ"ת
ע"ו)

אומן ראש השנה
  8) 8) 8) 8) 8) 8) 8) 8) 8)

עשרה מזמורי תהילים...אומן...אך שיא השיאים הוא בראש השנה!

מה זה בעצם "ראש השנה"
הנקודה ההתחלתית ממנה השתלשלה כל הבריאה!
השורש העליון!המקור הראשון!

רבי נחמן, מי שהתנשא לרמה הרוחנית העליונה ביותר, התפאר:

" הראש השנה שלי עולה על הכל !"

" השם יתברך יודע שאין הדבר הזה בירושה מאבותי, רק השם יתברך נתן לי זאת במתנה שאני יודע מהו ראש השנה!"

"לא רק אתם כולכם בודאי תלויים בראש השנה שלי, אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי!"
(חיי מוהר"ן ת"ה)

במילים אחרות, רבי נחמן גילה שהוא זה אשר מופקד על תיקון הבריאה מהשורש הכי עליון ועד לענפים הכי נמוכים. תיקון זה מתבצע ביום בריאת העולם, בראש השנה, על ידי מי שמוכנה "ראש בני ישראל", הצדיק שהגיע ל"ראש". אך לתיקון הגדול צריכים גם כל ה"ראשים" הקטנים להיות שותפים.... רבי נחמן ביקש אפוא להעביר כרוז:

"שכל מי שיש לו אמונה בהשם יתברך יהיה על ראש השנה אצלו, לא יחסר איש!

כי כל הענין שלו הוא ראש השנה!"
"ומי שזוכה להיות על ראש השנה אצלו ראוי לו לשמוח מאוד מאד!"
(חיי מוהר"ן ת"ג טובות זכרונות פרק א')
וכן כותב תלמידו הגדול שלה רבי נחמן

"בערב ראש השנה האחרון באומן, עמדנו לפני רבינו הקדוש. ענה ואמר בקול חזק מעומק הלב: מה אומר לכם, אין דבר גדול יותר מלהיות אצלי על ראש השנה!

ומכלל דבריו הקדושים שדיבר אז עמנו למדנו עוצם גודל החיוב להיות אצלו על ראש השנה. וגם אז למדנו שרצונו חזק שיהיו כולם אצלו באומן על ראש השנה תמיד לאחר הסתלקותו, ושאין דבר גדול מזה!" (חיי מוהר"ן ת"ו)

"ואמר: צריכים להיות אצלו על ראש השנה דווקא, ויכולים אז אנשים לקבל תיקונים מה שבכל השנה לא היה אפשר שיהיה להם תיקון בשום אופן, אף על פי כן בראש השנה יכולים אפילו הם לקבל תיקון. כי אני עושה בראש השנה ענינים ותיקונים מה שבכל השנה גם אני אינני יכול לעשות!" (חיי מוהר"ן ת"ו)

כמעט מאתיים שנה חלפו מאז יצא כרוזו של רבי נחמן, והנה, שאו סביב עינכם וראו: עם ישראל כיחידה אחת דואה לשם מארבע כנפות הארץ! כל הזרמים,כל הצבעים, כל העדות, כל החצירות,כל החוגים,כל הקצוות: כולם!

"כי יש אילן, שכל החיות בוחרים ומתרצים לשכון בצילו, ועל ענפיו שוכנים כל ציפורי השמיים. והעונג המופלא שיש שם אצל אותו האילן - אין לשער, כי שם כל העופות וכל החיות משחקים יחד... ובוודאי הוא תענוג מופלא...." (סיפורי מעשיות)

שם הכל מגיע לשיא. שם הכל מתחיל מהתחלה.

רבי נתן, תלמידו הגדול של רבי נחמן, אמר:

" כל נסיעה ונסיעה, של כל אחד ואחד, לאומן ראש השנה, יהיה לה חלק בקץ הגאולה!" (כוכבי אור)

מי שרוצה להיות שותף פעיל בתיקון כל העולמות, לשמוע את צלילי השיר החדש, לחוש את הגאולה עד עומק הנשמה, ולהביא אותה, יחד עם המון ישועות ניסים ונפלאות, לבני משפחתו ולכל העולם ומה שיותר מהר מוזמן לעלות ולרקוד ולשמוח יחד עם רבבות אחים אוהבים:

"  אומן.... אומן.... ראש השנה.......
אשרינו!אשרינו!.......................

 

BresleV:
יישר כח אדל הצדיקה !
איזה דברים נפלאים הבאת!
רבינו הבטיח תיקון !!!!! ??? ???
שה' יזכה אותי להיות באומן בראש השנה הזה! בלי נדר ???

אמונה:
בב"ד

שבוע טוב לכולן/ם

בעז"ה לקראת ראש השנה תשס"ח הבא עלינו לטובה שמחה להעיר ולזכות אותכם בנסיעה לראש השנה לרבי נחמן בן פייגא בן שמחה . זכותו תגן עלינו אמן.
(מתוך אתר שער ברסלב).


אצל המנחם הגדול
(או: למה נוסעים לאומן?)

"כי כל אלו שזוכין... ונוסעים לצדיקים אמיתיים לראש השנה, כולם נקראים בשם צדיקים, על שם הצדיק שהם מקורבים אליו..." (רבי נתן, ליקוטי הלכות, הלכות פקדון)
w w w
"אמר, הראש השנה שלי עולה על הכל. והיה פלא אצלי, מחמת שהמקורבים אלי מאמינים לי, ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה, איש לא יעדר, כי כל ענין שלי הוא רק ראש השנה. והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר למשמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו, לא יחסר איש. ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאד מאד. "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות ה' היא מעוזכם" וזה נאמר על ראש השנה" (חיי מוהר"ן ת"ג)
w w w
"אני רוצה להשאר ביניכם, ואתם תבואו על קברי" (חיי מוהר"ן)
w w w
כדברים האלה נשמע מפיו הקדוש כמה פעמים, שרמז לכל אחד ואחד כמה גדולה המעלה של מי שיזכה לבוא על קברו הקדוש והנורא, כי בודאי ישמע דבריו ויעזור ויושיע לו בכל מה דאפשר (שיחות הר"ן קנ"ו)

בשלשה מועדים בשנה התקבצו חסידיו של רבי נחמן לשהות אצלו: בשבת חנוכה, בחג השבועות – ובראש השנה. אולם, הזמן החשוב ביותר להתקבצות היה ראש השנה. שכן אמר רבי נחמן בפירוש: "הראש השנה שלי עולה על הכל, אין דבר גדול מזה" וכוונתו הייתה: חייב אדם לעשות כל שביכולתו על מנת להיות אצלי בראש השנה.
כל זאת, לא רק בחיי רבי נחמן, כי אם גם לאחר מותו. גם אז – כפי שאמר רבי נחמן – "אין דבר גדול" מאשר העליה לקברו לראש השנה והתפילה עם ה"קיבוץ" המתפללים שם בראש השנה.
"צדיק האמת", מבאר רבי נתן מברסלב, "גדול אף יותר מהכהן הגדול. וכך פירשו חכמינו את הפסוק 'יקרה היא מפנינים': 'יקרה היא מכהן גדול הנכנס לפני ולפנים – לקודש הקדשים'. ביום הכיפורים, בכניסתו לקודש הקדשים, מכפר הכהן הגדול על עוונות העם. כוחו של הצדיק גדול יותר מכוחו של הכהן הגדול, שכן בכוחו של הצדיק לכפר על עוונות מי שבאים אליו, כבר בראש השנה".
ענין זה של ראש השנה, אמר רבי נחמן, "אינו בירושה מאבותי. לא מהם קיבלתי את ענין הראש השנה שלי, אלא זו מתנה מבורא עולם עצמו. ולכן, אתם, אין צריך לומר שאתם תלוים בראש השנה שלי, אלא גם כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי".
באחת השנים, חסרו בראש השנה שניים מאנשי רבי נחמן: אחד מחשובי החסידים, רבי אהרן (רבה של העיר ברסלב), ואחד מפשוטי החסידים, "בר'לה". בראש השנה, שאל רבי נחמן היכן שניהם, ואמרו לו שאינם נמצאים. ענה רבי נחמן: "אהר'לה איננו ובר'לה איננו". וכוונתו היתה שלענין ראש השנה, אין שום הבדל בין צדיקים לפשוטי עם, כי כולם חייבים להיות בראש השנה אצלו, בלי שום הבדל ברמתם הרוחנית.
בראש השנה האחרון לימי חייו, הרבה רבי נחמן לדבר על חשיבות ראש השנה אצלו. כה חשוב הוא הראש השנה אצלי, אמר רבי נחמן, עד כי "אם לישון אם שלא לישון; אם לאכול אם שלא לאכול; אם להתפלל אם שלא להתפלל (ואין כוונתו לא להתפלל כלל, אלא "שלא להתפלל" בכוונה, כפי שראוי) – העיקר שתהיו אצלי בראש השנה, יהיה איך שיהיה" וסיים: "מה אומר לכם: אין דבר גדול מזה".
אולם, אם כל כך אמר רבי נחמן בחייו, לאחר מותו מה?
רבי נתן מברסלב, תלמידו החשוב ביותר של רבי נחמן, שהיה סופרו המוסמך ומעביר תורתו לדורות הבאים, כותב על הראש השנה האחרון לחיי רבו, כך: "וגם אז למדנו, שרצונו חזק שנהיה אצלו בראש השנה תמיד, גם לאחר הסתלקותו, ושאין דבר גדול מזה".
ורבי נתן מוסיף ומסביר במקום אחר: "כי כל אלו שזוכין... ונוסעים לצדיקים אמיתיים לראש השנה, כולם נקראים בשם צדיקים, על שם הצדיק שהם מקורבים אליו..." (ליקוטי הלכות, הלכות פקדון)
לימוד זה, שענין הנסיעה וההתקבצות בקברו של רבי נחמן לימי ראש השנה חל תמיד, עד ביאת המשיח, נתקבל אצל חסידי ברסלב לדורותיהם, בכל מקומות מושבותיהם. כי ציוויו של רבי נחמן לעלות לציונו בימי ראש השנה חל - ובכפל כפליים - אף לאחר פטירתו, ושראוי למסור על כך הכל.
כך כותב רבי אברהם בן רבי נחמן, מחשובי חסידי ברסלב בתקופת מלחמת העולם הראשונה: "להודיע לדורות: שהשלשה דברים העיקריים בהשארת אדמו"ר זצ"ל, כפי המובן מדברי מוהרנ"ת ז"ל: א. אסיפתנו על ראש השנה..." (כוכבי אור)
חשיבות ההתקבצות אצל רבי נחמן בימי ראש השנה, תופסת מקום רב מאוד בספרי ברסלב, ויקשה עלינו להקיף את הנושא כראוי. אולם, במעט מזעיר שנביא כאן, יש כדי לתת לקורא מושג כלשהו על חשיבותה העצומה של הנסיעה – של ה"ראש השנה של רבי נחמן".
"כל נסיעה ונסיעה, של כל אחד ואחד," אומר רבי נתן, "יהיה לה חלק בקץ הגלות" (כוכבי אור). אולם, לא רק בקץ הגלות הכללית, כי אם גם גלותו הפרטית, העצמית, הרוחנית של האדם: "אמר (רבי נחמן), שאז, בראש השנה, יכולים אפילו אנשים שבכל השנה אין תקנה לעוונותיהם, לקבל את תיקונם." (חיי מוהר"ן)
"ומי שזוכה להיות על ראש השנה, ראוי לו לשמוח מאד מאד: 'אכלו מעדנים ושתו ממתקים, כי חדות ה' היא מעוזכם' (נחמיה, ח י) כי פסוק זה נאמר על ראש השנה".
רבי נחמן הוסיף ואמר: "אני מאחל לעצמי, שאזכה לראות את האור הרוחני הנוצר מהדרך שאתם נוסעים עליה אלי".
רבי נתן, שידע את מעלת חשיבות הנסיעה, אמר: גם אם הדרך לאומן היתה מחופה בסכינים, הייתי זוחל על ידי ורגלי כדי להיות באומן בראש השנה!
w w w
על מסירות נפשם של חסידי ברסלב לנסוע לרבי נחמן לראש השנה, עוד בחיי רבי נחמן, נוכל לראות בסיפור הבא, המובא ב"כוכבי אור" (שיחות וסיפורים):
באחת השנים, בעת שגר רבינו בעיר ברסלב, חל להיות ראש השנה בליל יום ב'. אנ"ש שמעיר טשערין שהזדרזו לנסוע לרבינו, באו כבר לשבת לברסלב, בכדי שיאמרו את הסליחות של ערב ראש השנה עם רבנו.
אולם, אחד החסידים, רבי אבא שוחט ובנו רבי שמואל, לא נסע עימהם מסבות שונות, ולא הספיק להגיע לשבת לברסלב ושהה בשבת באומן שהיא רחוקה מברסלב כמאה קילומטר.
במוצאי שבת קדש התחיל לרדת גשם שוטף, ורבי אבא לא ידע איך יצליח להגיע לברסלב על ראש השנה. הוא הלך לכמה עגלונים ובקשם שיסיעוהו לברסלב, ולא רצה שום בעל עגלה לקחתו (משום שבעת הגשמים, היו שבילי העפר הופכים לביצת בוץ שהנסיעה בה קשה מאוד). רבי אבא התחנן אליהם שוב ושוב, עד שבסוף הסכים אחד העגלונים לקחתו תמורת שלשה עשר רובל (סכום גבוה מאוד).
בלית ברירה, הסכים רבי אבא, אף על פי שהיה זה סכום גדול מאוד, ואף על פי שהיה עני עד-כדי-כך, שמרוב עניותו לא היו לו אפילו בגדי שבת. מיד אחר כך התחרט העגלון ולא רצה לנסוע, אף על פי שהבטיח לו את הסכום הנ"ל, אולם אז אמרו לו חבריו העגלונים: אנחנו לא הסכמנו כלל לקחתו, אבל אתה, שהבטחת לו, אתה חייב לקחתו!
אחרי שידולים מצד העגלונים האחרים, הסכים העגלון לעמוד בדבריו ורבי אבא ובנו יצאו לדרך. הם נסעו משך כל הלילה, ובבוקר הספיקו להגיע רק עד טעפליק, ששוכנת כשלושים וחמשה קילומטר אחרי אומן, כי הנסיעה היתה קשה מאד מרוב הבוץ והגשם.
העגלון, כהרגלו, נתן שם אוכל ומספוא לסוסים העיפים, ואחר שאכלו ושתו המשיכו בנסיעתם, ובצהרים הצליחו להגיע בקשי רב רק עד העירה הייסין. העגלון כבר התעייף מנסיעתו ולא רצה בשום אופן - למרות הפצרותיו, תחנוניו והבטחותיו של רבי אבא - להמשיך בנסיעתו.
רבי אבא כמעט שכבר התיאש מלהגיע לברסלב לראש השנה, כי בדרך הטבע כבר לא היה מספיק זמן להגיע לברסלב, אך הוא לא אמר נואש, ולמרות שכבר לא היה לו עוד כסף לנסיעה, הלך ומכר את גביע הכסף שהביא עמו כמתנה לרבו, ושכר בהייסין עגלון שניאות להסיעו לברסלב - למרות תנאי מזג האויר הקשה - תמורת סכום הגון.
כשיצאו לדרך, אחר שהאכיל העגלון את סוסיו, הוא צעק לסוסים בהלצה "ילדים - לרבנו!" והתחלו הסוסים לדהור שלא כדרך הטבע והגיעו לברסלב בעת שכבר התפללו הקהל תפלת מנחה של ערב ראש השנה, ולא היה להם אפלו פנאי לומר שלום רבנו.
אחר כך בלילה בעת שישב רבנו בשלחן עם אנשיו כמנהגו, פנה אל רבי אבא ואמר לו: "אבא ספר לי את סדר הנסיעה שלך". והתיירא רבי אבא לספר, כי ידע שמכר את הגביע שהביא עמו כמתנה לרבנו בתמורת נסיעתו, אולם רבנו פנה אליו שוב, ואמר לו: "אבא אל תפחד, ספר לי את נסיעתך" - וספר לו רבי אבא את כל סדר נסיעתו לרבנו, כשסיים לספר אמר רבנו: "עם הגביע הזה עוד אוציא להיצר-הרע את השינים והעיניים", והמשיך: "לך, אבא, בעולם הזה כבר לא כדאי, ואתה, שמואל, קח מעט מרק", היינו: בעולם הזה לא כדאי לך לקבל את שכרך. אחרי ראש השנה שבו רבי אבא ובנו, רבי שמואל לביתם. מיד לאחר סוכות נפטר רבי אבא, ובנו רבי שמואל התעשר מאד.
w w w
לוח השנה היהודי גדוש בחגים, אולם ראש השנה הוא משהו אחר: הוא חג של ההתחלה, של השורש הראשוני ממנו יצאה כל הבריאה. אם חגי השנה הם איברי השנה, ראש השנה הוא הראש.
אנחנו מבינים, שמי שהשיג את סודו של ראש השנה ו"זוכה לו", הוא הצדיק הגדול שהגיע לשורש הבריאה ומופקד על תיקונה מראש ועד סוף. ההבדל בין צדיק זה לצדיקים אחרים, הוא ההבדל בין הראש לכל האברים, כך אמנם אמר רבי נחמן: "כל הצדיקים הם אצלי מהכתפים ומטה, ואני מהראש ומעלה"...
מהראש, מהשורש – הכל מתרפא, הכל מיתקן, הכל מתחדש.
אך כדי להתרפאות, להיתקן, להתחדש, צריכים להתחבר עם אותו ראש, להתקבץ אליו.
כאשר מתחברים ל"ראש" ב"ראש השנה" – מקבלים חיים חדשים מהמקור הראשון. והלא זה מה שאנו מבקשים ביום זה: "כתבינו לחיים, מלך חפץ בחיים"... חיים אמיתיים. חיים ארוכים. חיים טובים. חיים נצחיים. חיים הנקראים חיים.
כאן שואבים חיים מהשורש.
היום אנחנו מחפשים את התרופה הכי מקורית, הכי שורשית, הכי יסודית. משהו שיגע בעומק הכי ראשוני והתחלתי שלנו ויזרים בעורקים שלנו חיים שעדיין לא טעמנו.
כאשר העומק הזה יזועזע, יתגלגלו הניסים לכל החורים. אם השורש מתוקן – הענפים כבר יתוקנו ממילא. המחלה כבר תתרפא, השידוך כבר ימצא, הבנים יוולדו, המיואשים יתאוששו, כולם כבר ידעו למה הם קמים ועוד לאיזה בוקר...
...עד שנקום פתאום כולנו לאותו בוקר גדול אז תתגשם התפילה הגדולה של ראש השנה לעין כל: "מלוך על כל העולם כולו בכבודך, והנשא על כל הארץ ביקרך, והופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך..."
תשאלו את כל האלפים, מכל העדות והחוגים והזרמים והקצוות והדעות, שמתקבצים שם יחד באהבה.
היום, כבר לא צריך להצטייד באמונת חכמים גדולה כל כך. היום רואים.
רואים את כח הצדיק בפעולה חיה, את האנשים שממש נולדים מחדש, את ים האהבה, את השמחה האין סופית, את הניסים והנפלאות והישועות, את אור הגאולה העצום הזה שאין דומה לו בשום מקום אחר עלי אדמות.
w w w
ואולם, אם הבאנו את חשיבות הנסיעה לאומן לראש השנה, הרי שגם בכל השנה ישנה חשיבות עצומה, ותועלת עצומה ברוחניות וגשמיות, לנסיעה לקברו של רבי נחמן.
לפני פטירתו, כאשר ראה רבי נחמן את אנשיו דואגים ומצרים על שתיכף ישארו ללא מנהיג, אמר להם: מה אתם דואגים? הרי אני הולך לפניכם! הוא הסביר ואמר (במקום אחר) כאשר צדיק נפטר, הרי זה כאילו הוא עובר מחדר לחדר; אם אלך כעת לחדר השני ואסגור את הדלת, ותדברו איתי, לא אשמע?
ובאותה מידה, אמר, גם אחרי פטירתו, אם יבוא אדם לקברו לבקש שם לפני הבורא, הוא ישמע את תפילתו ויפעל אצל הבורא עבור המבקש. הוא הרי שם, שומע!
וכדי לחדד את דבריו, הסביר רבי נחמן את הקשר בינינו ובינו לאחר פטירתו ואמר: אני רוצה להשאר ביניכם, ואתם תבואו על קברי!
כי רבי נחמן הוא הבנאי הגדול, הבונה בניינים לבורא יתברך שמו, בנייני פאר, שכל אבן ואבן בהם היא חלק הכרחי בקירוב הגאולה. ולצורך "בניה" זו, צריך הצדיק את האנשים שיבואו אליו, וחרטתם על עבירותיהם – ומעשיהם הטובים ונשמותיהם, אותם הם מוסרים בידו על מנת שיקרבם לבורא, הם הם הלבנים איתם בונה הצדיק את הבניינים, כפי שאמר רבי נחמן "זה וודאי, שאתם צריכים אותי ובלעדי אינם יכולים. אולם, אף אני זקוק לכם ואיני יכול בלעדיכם. אני בונה בניינים נפלאים, הביאו לי את הטיט והלבנים על מנת שאוכל לבנות!" ומעין זה אמר עוד: "תנו לי את ליבכם, ואני אוליך אתכם בדרך חדשה, דרך של התחדשות תמידית, דרך של עצמיות, שעדיין לא הלך בה אדם מעולם!".
פעמים רבות התבטא רבי נחמן כי רצונו שיבואו לקברו, גם אחרי פטירתו, כפי שמספר רבי נתן (שיחות הר"ן): "כדברים האלה נשמע מפיו הקדוש כמה פעמים, שרמז לכל אחד ואחד כמה גדולה המעלה של מי שיזכה לבוא על קברו הקדוש והנורא, כי בודאי ישמע דבריו ויעזור ויושיע לו בכל מה דאפשר". לכן גם ביקש רבי נחמן להקבר דווקא במקום קבורתו, בית הקברות הישן בעיר אומן, משום (ימי מוהרנ"ת): ש"שם המקום המוכן לו מששת ימי בראשית לעסוק שם בתיקון העולם לדורות, לכל מי שיבוא אליו לשם".
הכרת רבי נחמן בכוח שהעניק לו הבורא, להושיע את עמו, היא שהביאה אותו להבטיח: "מי שיבוא על קברי, יתן שם פרוטה לצדקה ויאמר את עשרה פרקי תהלים, תיקון הכללי, אשתטח עבורו לאורך ולרוחב בעולם העליון, אפילו מפאות ראשו אמשכו משאול תחתיות להוציאו משם!"
 



 

 


להחתם לאלתר לחיים!

מה יש בו, בראש השנה, שרבינו הפך אותו ל"עיקר עניינו"? ומדוע ציווה על כל אנשיו – וכל המאמינים בכוחו – להיות אצלו בראש השנה, "לא יחסר איש"? והאם באמת ישנה בעיה הלכתית לצאת מארץ ישראל לקברי צדיקים?

הצוואה
ראש-השנה שנת תקע"א. א' תשרי בין הערביים. רבינו הקדוש עומד בימיו האחרונים עלי אדמות, כשבועיים וחצי לפני פטירתו. דם שותת מריאותיו החולות ופורץ לסירוגין מפיו. קהל רב (כאלף נפשות) שהתקבץ באומאן, עומד צפוף ודרוך מצפה שיכנס, כדרכו למסור את תורתו, "והיו עיניהם כלות עד הערב". רבינו בתוך חלישותו הנוראה "שכמעט שנגווע בכל רגע", מרגיש כי הדבר למעלה מכוחותיו. הוא מצוה לקרוא לנאמן ביתו, לתלמידו המובהק מוהרנ"ת.
"והתחיל לקבול לפני מה לעשות, והוא ז"ל היה יושב, וסף [=קערה] של נחושת עם דם הרבה עמד על ירכו, והוא ישב על מיטתו וכמעט שהיה הסף מלא דם. והתחיל לדבר עמי מה לעשות בענין אמירת התורה. ובתחילה השבתי לו: "מה לעשות מאחר שאי אפשר". אך הוא ז"ל השיב שיש רחמנות על העולם שבאו ביסורים וטרחות וכו' כאלה וגם כל ימי הקיץ העבר היה מצפה על ראש השנה הזה שיאמר תורה בראש השנה באומין וכו'. והבנתי שכספו [=שרבינו רוצה] מאד שאף על פי כן יאמר תורה והתחלתי לדבר עמו וכו' עד שהשיב לי: אם כן אמסור נפשי. כאומר: כפי דבריך אני מוכן לומר תורה ואני מוסר נפשי על זה. כי באמת היה מסירות נפש עצום אז שיאמר תורה בחלישות כזה שהיה כמעט שיגוע בכל עת, אך ציוה עלי להעמיד הכסא שיאמר עליו תורה להעמידה לפתח כדי שאם יבוא לידי סכנה שנוכל להוציאו מהרה משם".
ונכנס רבינו הקדוש ונשא דברו במשך כמה שעות "ולא היה שום דרך הטבע שיגמור תורה ארוכה כזו בחלישות כזה". ואחר כך ציוה לנגן ניגון כדרכו תמיד, ואחר כך הלך לחדרו וכל הלילה אחר כך, הוא ליל שני דראש השנה, היה חלוש ומסוכן מאד מאד - - - וביום שני דראש השנה לא נכנס להתפלל עם העולם יחד כדרכו תמיד, רק התפלל בחדרו, שהיה סמוך לשם. ועוצם חלישותו בכל אלו הימים אי אפשר לתאר" (ימי מוהרנ"ת)
ומתוך עוצם חלישותו הנוראה - מה נפלא הדבר! - כשהיה ברור לכל שימיו ספורים, וכשהוא עצמו אמר, וחזר ואמר כי ימיו ספורים וכי הנה הנה הוא מסתלק ונאסף אל עמיו, כמו שמעיד מוהרנ"ת: "כי הוא ז"ל בעצמו העיר ליבנו פעמים אין מספר להודיע לנו בכמה לשונות שסמוך מאד שיגווע" ויסתלק מן העולם הגשמי – ודווקא אז מצא רבינו הקדוש לנכון להאריך ולבאר ולהדגיש את עוצם החשיבות עד אין קץ לנסוע אליו כל שנה על ראש-השנה, ואמר בקול חזק מעומק הלב: מה אומר לכם, אין דבר גדול מזה.
"ומכלל דבריו הקדושים, שדיבר עמנו אז, הבנו שרצונו חזק להיות אצלו באומן על ראש-השנה תמיד לאחר הסתלקותו ושאין דבר גדול מזה".
כי, אמר רבינו, "כל הענין שלי הוא ראש-השנה". "והזהיר אז לעשות כרוז לכל חסידיו ומקורביו לבא אליו לראש-השנה, לא יחסר איש, ומי שזוכה להיות אצלו על ראש-השנה ראוי לו לשמוח מאד מאד". והוסיף "שיכולים אז אנשים לקבל תיקונים מה שבכל השנה לא היה באפשר שיהיה להם תיקון בשום אופן, אף על פי כן בראש-השנה יכולים אפילו הם לקבל תיקון" (שלא כדעת הסוברים לנסוע באמצע השנה ולצאת בזה ידי חובתם).
מוהרנ"ת, בחיר תלמידי רבינו הקדוש, שרבינו בעצמו העיד עליו שהוא, ורק הוא, ואין זולתו שהבין אותו וזכה שתהיה לו השגה בדבריו, ושרק מפיו אנו חיים כי לולא הוא לא היה זכר ושארית לחסידות ברסלב כמו שאמר רבינו הק' בעצמו, שלולא מוהרנ"ת לא היה נשאר ממנו אלא דף של שמות.
והוא, הודיע לנו את צוואת רבינו הק' לפני מותו שברצונו שיסעו אליו לאומן על ראש השנה אחרי הסתלקותו תמיד!

מתנה מהשם יתברך
בערב ראש השנה תקנ"ט, עגנה ספינה מול הר הכרמל. לאחר אמירת הסליחות ותפילת שחרית, עלו הנוסעים אל החוף ופסעו את פסיעותיהם הראשונות בארץ ישראל. פסיעותיו של אחד מהם היו הרות גורל עבורו ועבור כלל ישראל לדורי דורות. שמו של אותו נוסע היה רבי נחמן מברסלב, ובאותן פסיעות ראשונות - כך גילה לאחר מכן - "פעל מיד והשיג מה שרצה להשיג".
ואף על פי ש"לית אינש על יבשתא" שישיג אפס קצה מהשגתו העצומה באותה עת בפרט ברגע הנורא והנשגב הזה, שאליו "נכסף והשתוקק בהשתוקקות וכסופין וגעגועים גדולים מאד מאד, ומסר נפשו אלפים ורבבות פעמים והשליך נפשו מנגד עבור זה וגודל עוצם השמחה שהיה לו באותו הרגע שנכנס ועמד על אדמת קודש אי אפשר לשער במוח", מכל מקום, מקובלים אנו על ידי תלמיד תלמידו מוהר"ר אברהם ב"ר נחמן שבאותו רגע בו דרכו רגליו על אדמת הקדש התגלה לו משמים גם סוד ראש השנה "שזה מה שקבע, מאז והלאה, לכל אנשיו את יום אסיפתם אליו בראש השנה" (כוכבי אור שיחות וסיפורים כרך ו' אות ז').
שנים לאחר אותו גילוי נשגב אמר פעם רבינו, בעת רצון, לפני חסידיו: "ראש השנה שלי הוא חידוש גדול, והשם יתברך יודע שאין הדבר הזה בירושה מאבותי, רק השם יתברך נתן לי זאת במתנה שאני יודע מהו ראש השנה, לא מבעיא אתם כולכם, בודאי תלויין בראש השנה שלי אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי" (חיי מוהר"ן ת"ה). סוד נעלם שהתגלה לראשונה. חידוש נפלא שהיה מכוסה ויצא מכח אל הפועל.

לגייס את השופטים ביום הדין
"תניא: הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים".
"בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון" (ראש השנה טז.).
"בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון, כמה יעברון וכמה יבראון, מי יחיה ומי ימות, מי בקיצו ומי לא בקצו, מי במים ומי באש, מי בחרב ומי בחיה, מי ברעב ומי בצמא, מי ברעש ומי במגפה, מי בחניקה ומי בסקילה, מי ינוח ומי ינוע, מי ישקט ומי יטרף, מי ישלו ומי יתיסר, מי יעני ומי יעשיר, מי ישפל ומי ירום" (פיוט "ונתנה תוקף", מוסף של ראש השנה).
* * *
בנוהג בעולם, אדם העומד לפני משפט גורלי, אשר בו אמור להגזר גורל חייו, משכים לפתחם של עורכי הדין הטובים ביותר, מזיל זהב מכיסו ככל שידרש, לעתים אף ימכור את ביתו ונכסיו לכיסוי הוצאות הגנתו.
ואם בחיי שעה כך ובשופט בשר ודם, קל וחומר בחיי עולם, חיי נצח ובשופט שהוא מלך מלכי המלכים הקב"ה!
ראש השנה הוא היום הגורלי ביותר עבור האדם, בו נקבע ונגזר כל שיארע עמו במשך כל השנה העומדת לפניו, פרנסתו, בריאותו, אריכות ימיו, גורל ילדיו ובני ביתו. וברוחניות - אלו נסיונות יעמדו לפניו, כיצד יתמודד עמהם, כמה סייעתא דשמיא תהיה לו להתקרב לשם יתברך ולצדיקיו, כמה הצלחה בתורה, בתפילה, במצוות והכל ספור וקצוב ומדוד בתכלית הדיוק על ידי מלך מלכי המלכים הכל יכול.
לפני משפט כזה בוודאי יחפש כל בר דעת לגייס כל צד אפשרי של לימוד זכות להגנתו ולהצלתו מפני המקטרגים ומבקשים לאבדו. והיה אם ישמע כי קם עורך דין גדול העומד ומכריז שיש בכוחו להכריעו בוודאי לכף זכות אף אם הינו הפושע הגדול ביותר, בודאי ירוץ אליו על ידיו ורגליו. קל וחומר אם ישמע כי שופטי בית הדין עצמם מוכנים כולם כאיש אחד להתגייס לזכותו בודאי יעשה כל השתדלות שבעולם כדי להגיע ולבא לשחר פניהם.
אלו בדיוק פני הדברים בנוגע לראש השנה של רבינו הקדוש, כפי שמסבירם ומבארם נאמן ביתו מוהרנ"ת ז"ל: "כי היושבים על המשפט בבית דין של מעלה הם נשמות הצדיקים האמיתיים כי "המה היוצרים יושבי נטעים עם המלך במלאכתו" כי בהם התייעץ בבריאת עולמו קודם שהיו בזה העולם, מכל שכן עתה שכבר היו בעולם הזה וסבלו מה שסבלו ועמדו בנסיון כל כך וכו' שהם עיקר יועציו ושופטיו היושבים עמו על המשפט כי הם בחי' צדיק מושל שמושלים בו יתברך" (ליקוטי הלכות, הלכות נזיקין ה' י"ז).
וכיצד מתנהל בית דינם?
את זה הלא מלמדת אותנו הגמרא בעצמה (שם טז:): "שלשה ספרים נפתחים בראש השנה, אחד של רשעים גמורים ואחד של צדיקים גמורים ואחד של בינונים, צדיקים גמורין נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים, רשעים גמורין נכתבים ונחתמין לאלתר למיתה, בינונים תלוין ועומדים מראש השנה עד יום הכיפורים; זכו, נכתבים לחיים, לא זכו, נכתבים למיתה".
דברים פשוטים וברורים לכאורה, אך באמת, הערפל המונח על מאמר זה כבד ושולל כל הבנה, וכבר התחבטו רבות במאמר זה מפרשי הגמרא, כי הלא רואים אנו בעינינו צדיקים גמורים נפטרים גם למחרת ראש השנה ורשעים גמורים עושים חיל ומצליחים וכו'.
על כן צריכים אנו שוב למוהרנ"ת ז"ל היורד לשורשי הדברים, עוקרם, מלבנם, מבארם ומשיבם אל מקומם בסדר ראוי ונאות.
"צדיקים", אומר מוהרנ"ת, "הם הנלוים לצדיקי אמת היושבים על המשפט, הם נכתבים לאלתר לחיים כי בוודאי יעלו אותם הצדיקים אל הדעת דקדושה לחיי עולם כי אפילו אם יש בהם פגמים "כי אין צדיק בארץ וכו' " ואפילו אם יש בהם פגמים רבים וקלקולים הרבה מאד הם בכלל צדיקים מאחר שדבקים ומתקרבים להצדיקי אמת כי הדבוק לטהור טהור, כי הצדיקים זה עיקר עסקם לקרב כל הרחוקים המתגעגעים וחותרים להתקרב אל האמת ועליהם נאמר ועמך כולם צדיקים" (שם).
ובמקום אחר (הלכות נזיקין ה' ל"ח) מבאר מוהרנ"ת כי עיקר תיקון המשפט של ראש השנה תלוי באמונת חכמים ועל כן "כל אלו שזוכין לאמונת חכמים ונוסעים לצדיקים על ראש השנה כולם נקראים כעת צדיקים על שם הצדיק שהם מקורבים אליו כי המחובר לטהור טהור. ועל כן הם נחתמים לאלתר לחיים! כי הצדיק האמת כוללם מיד בראש השנה בשכל הכולל בבחינת קדש קדשים כי הצדיק האמת יש לו כח יותר מן הכהן הגדול שנכנס לפני ולפנים כמו שאמרו רבותינו ז"ל "יקרה היא מפנינים" שהחכם האמת יקר מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים, ועל ידי זה נחתמין לאלתר לחיים כי משם נמתקים כל מיני דינים שבעולם, כי הם זוכים בודאי לחיים אמתיים וכו'" (וההיפך מובן ממילא)
על פי זה תובן מעט קבלת אנ"ש כי בראש השנה בלילו הראשון רגיל היה רבינו הקדוש לעמוד בתפילה שעות אחדות (כארבע שעות) ולהעביר את אנשי שלומו הבאים להתקבץ אצלו כבני מרון.
מה מונח על כפות המאזנים? - מצד אחד הבטחות נוראות מסמרות שיער לישועות להצלחות ברוחניות ובגשמיות שאין אבידה גדולה יותר מלהחמיצן. ומנגד - - -
מנגד - - -
יכביר הבעל דבר כדי למנוע מהנסיעה לראש השנה לאומן, אמנם, לאחר ניתוח הדברים יתנקזו כולן לארבע קושיות עיקריות. ואליהן ננסה להתייחס בקצרה כמיסת המקום והזמן.
א) "על פי ההלכה אין לעזוב את ארץ ישראל?" - דברים אלו כבר נדונו בשנים קדמוניות על ידי גדולי הפוסקים, ולא בענין הנסיעה לאומן, וכולם כאיש אחד העלו כי הדבר מותר ללא שום פקפוק.
[למרות שיקצר המאמר מלפרוש את יריעת המעשה, נפרט כאן מקצת שבמקצת מדעות הפוסקים, שברובם המוחלט סוברים כי אין שום איסור בדבר, וחלקם סוברים שמעלה יש בדבר. עיין בשדה חמד מערכת ארץ ישראל אות א; וכן כתב מהר"ם בן חביב, שדמי לדבר מצוה ומותר; וכן פסק למעשה בשו"ת משפטי צדק, וכן פסק הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א ביחווה דעת ח"ה, סימן נ"ז שם פוסק הגר"ע כי מותר לצאת מא"י על מנת לחזור, אפילו לצורך פרנסה ומסחר; וביביע אומר ח"ד, יו"ד, סי' לה אות ה, שם כותב הגר"ע כי הליכה לקברי צדיקים היא "צורך מצוה", וכן פסקו בפועל וב"מעשה רב" גדולי דורינו שליט"א, שיצאו ויוצאים לחו"ל לצרכי מצוה ולהשתטחות על קברי צדיקים, ומהם שיוצאים אף לנופש, וסוברים ש"כל שדעתו לחזור" אינו בכלל איסור יציאה מארץ ישראל.]
אולם, מחמת שאין זה מאמר הלכתי לא מצאנו לנכון – מעבר למעט שפורט – לקבץ ולפרט כאן את דבריהם ועוד חזון למועד לעורכם בס"ד במאמר נפרד. אך מעבר לזה, ישאל את עצמו המסתפק האם כאשר יחפוץ לנסוע לחו"ל לצורכי פרנסה או רפואה חלילה, האם גם אז ידקדק כל כך אחר היתר הלכתי מהודר בתכלית? ואם לפרנסת הגוף כך, לפרנסת הנפש על אחת כמה וכמה. וכן, אם לצורך רפואת הגוף, קל וחומר בן בנו של קל וחומר לצורך רפואת הנפש. מה גם שהנסיעה לאומן תשפיע לו פרנסה בשפע ובריאות איתנה ותצילהו ממחלות ואסונות והדברים בדוקים ומנוסים וידועים, והמפורסמות אין צריכות ראיה.
ב) גם לאחר ההיתר ההלכתי יש שואלים "כיצד אפשר להפרד מארץ ישראל לה קיווינו וחיכינו אלפים שנה, כיצד אפשר להתנתק מקדושתה ולנסוע לארץ העמים הטמאה?" – נשיב אנו: מטרתה האמיתית של הנסיעה לאומן, ההתקבצות על ציון רבינו הקדוש, מטרתה לסייע לאדם, לתת בידו את המפתח להתעלות רוחנית, את כלי המלחמה להלחם במלחמת היצר, בלעדיהם אין חייו של האדם חיים.
אולם – קודם לתשובתינו אנו – גם לשאלה זו הקדים רבינו הק' תשובה ורפואה (עיין בליקו"מ ב,מ) נביא רק את הנהוג לכנות בימינו "השורה האחרונה" - הנסיעה לאומן מטרתה לזכות ולהשיג את קדושת ארץ ישראל, להרגיש את ה"אוירא דארץ ישראל מחכים" ולהמשיך עלינו את הדעת הקדושה השורה בארץ ישראל. אדרבא, ללא נסיעה לאומן לא שייך כלל להרגיש באמת את קדושת ארץ ישראל. ואם כן בטלה הקושיה מעיקרא.
ג) "כיצד אפשר לעזוב את האשה והמשפחה בימי החג?" - שאלה טובה, ואותה יש להפנות גם אל משה רבינו ע"ה על שציוונו בתורתו "שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה'" ובזמן שבית המקדש היה קיים, וכן יהיה לעתיד לבוא, עם בנין בית המקדש השלישי על מכונו בב"א; יעזוב איש את אביו ואת אמו וגם את אשתו ובניו ויעלה לרגל שלש פעמים בשנה גם אם יגור במרחקים ותארך לו הנסיעה ימים ושבועות. ולמרבה הפלא בחרה התורה דווקא את זמן החגים הזמן בו ראוי לדבריהם לשהות בחברת בני המשפחה - לעליה לירושלים, אתמהה?
וודאי, על כל הנוסע לאומן להסביר לרעייתו את חשיבות הנסיעה ואת מטרתה ומעלתה הרוחנית העצומה ולדאוג לחינוך ילדיו. חזקה על אשה יהודיה כשרה, שתזרז את בעלה ותמריץ אותו אם תדע את מעלתה של הנסיעה ואת תועלתה הרוחנית.
ומעבר לזה, כנ"ל, מה יעשו הנזקקים לנסוע לחו"ל בימי ראש השנה לצורך ניתוח או אפילו פרנסה, וכי יעלה על הדעת להקשות עליהם קושיות אלו?
קל וחומר לצורך גבוה כזה של הצלת והצלחת הנפש והצלחת האשה ובני המשפחה עצמם, בריאותם ופרנסתם וכידוע כמה משפיעה לטובה הנסיעה לאומן על האוירה בבית, ודאי שראוי לאשה כשרה ויראת שמים לזרז את בעלה ולשולחו כחץ מקשת לאומן בימי ראש השנה.
ד) כסף מנלן? - שאלה זו מתבטלת ואינה נוכח הבטחתו הברורה של רבינו הקדוש כי כבר דאג לכל הוצאות הנסיעה אליו עד סוף כל הדורות! מה עוד שהוסיף והבטיח כי "אצלי עוד אף אחד לא הפסיד".
על כן המאמין בודאי לא יחוש ויראה את החזר כספו כמונח בכיסו ובתוספת פירות בכפלי כפלים (וגם זה בדוק ומנוסה). אמנם, לתוספת חיזוק למחוזקין, נביא כאן מעט מדברי מוהרנ"ת (בה"פ ד') הכותב, בענין המניעות שהיו בזמנו לסוע לארץ ישראל שהיא, כמובן למשכיל, ענין אחד ממש עם הנסיעה לרבינו לראש השנה:
"ואם מניעה מחמת ממון הלא אנו רואים כמה עניים שמשיאין בניהם ובנותיהם ומוציאים עליהם הוצאות הרבה שעולה הרבה יותר מהוצאות הנסיעה לא"י. ומאין לוקחים אלו ההוצאות? הלא הוא רק מחמת שהם משתוקקים כל כך להשיא בניהם ובנותיהם ומצפים להשם ית' עד שהשי"ת עוזר להם בכל מה שמוכרח להם. מכל שכן אם היו משתוקקים באמת והיו חושבים מחשבות ותחבולות על זה לבא לשם בודאי היה השי"ת עוזר להם בלי ספק, ועל כן אם היה האדם מאמין בקדושת ארץ ישראל חלק מאלף כמו שהוא באמת, בודאי היה כל אדם רץ ופורח לשם כמו מי שהיה רץ אם היה יודע שימצא שם בוודאי אלפים ורבבות אדומים [=סוג מטבע]. ובוודאי היה רץ לשם בכל כוחו ולא היה שום מונע שימנעהו והיה לווה ומוכר כל אשר לו על הוצאות, והיה פורח לשם בזריזות ובבהלה גדולה, מכל שכן וכל שכן אם היה האדם משים ללבו שבח ארץ ישראל וכו'".
וכן יש לנו לומר לענין הנסיעה לראש השנה לאומן - אילו היינו משימים אל ליבנו מעט ממעלתה וחשיבותה ושמץ מהטוב הגנוז העתיד לבא לכל הנוסעים, בוודאי לא היה כסף נחשב בעינינו למאומה.
ובשולי הדברים: נשוב ונזכיר: וודאי כי חובה על כל אדם לדאוג לחינוך ילדיו, ואם הם נותרים בארץ חובה מוחלטת חלה עליו לדאוג לחינוכם בימים בהם הוא אינו נמצא בבית, אם במציאת מקום תפילה – ומלווה – עבורם לימי ראש השנה עצמם, ואם בדאגה עבורם גם בימים שלפני ואחרי ראש השנה, עד שובו בשלום ושכרו בידו.
וכמובן, ואין צורך לומר, גם לרעייתו מוטל עליו לדאוג. הן לא יסע ויותירה לבדה בביתה, אלא ידאג לה לסיוע בימים בהם אינו בבית, ויעזור ויסייע לה ככל יכולתו ומעבר לכך, ואז, ודאי ו-ודאי מובטח לו שתתקבל תפילתו ויזכה לכל טוב.

החשבון הסופי
"על כן יאמרו המושלים בואו חשבון" בואו ונחשוב חשבונו של עולם, וכסוחרים המבקשים אחר כסף ומטמונים נבקש אוצר של יראת שמים, ונניח את סיכום הדברים על כפות מאזני השכל הישר לשקלם זה כנגד זה ולהווכח מי יכבד ויכריע.
מצד אחד עומדים דבריו הנוראים של רבינו הקדוש, הכוללים הבטחות שאין להן שיעור להחתם לאלתר לחיים בספרן של צדיקים. לישועת הנפש ברוחניות ובגשמיות, להצלחה אמיתית ונצחית בעולם הזה ובעולם הבא, להצלה מדינה של גיהנום ומיסורי עולם הזה (בפרט בימים טרופים אלו שחיי כולנו מוטלים כנגד בסכנות נפשות), לתיקון הנפש רוח ונשמה שלנו ושל בני ביתינו וצאצאינו עד סוף כל הדורות, הבטחות נוראות שלהפסיד גם אחד מאלף מהן הינה אבידה שאין גדולה ממנה, ולמעלה למעלה מה שנשגב משכלנו ובינתנו.
ואפילו אם אין הנוסע נמנה על קהל חסידיו, ואפילו אמונתו בדבריו קטנה ובטחונו בהבטחותיו מעורב בספקות ח"ו, גם אז, אפילו לשיטת המסתפקים עדיין רווחיו "המזומנים" מהנסיעה לאומאן בראש השנה הוודאים, שאין להסתפק בהם, רבים ועצומים עד מאד. כי הלא יתפלל עם קהל אלפים של יראים ושלמים. קיבוץ נפלא המונה למעלה מעשרים אלף נפשות, קיבוץ שאין כמותו בתבל (ישווה נא הקורא מול עיני רוחו למעלה מעשרים אלף איש זועקים "שמע ישראל" בערב ראש השנה ויקבל מושג מה על המתרחש באומן...) בהתעוררות עצומה והתלהבות שתפרנס ותכלכל אש שלהבת לבו ימים רבים אחרי ראש השנה. כל זה ויותר מזה מונח בכף ימין.
וכנגדה - מה מונח בכף השוללת? - חשש הלכתי הרי אין, כנ"ל, מה אם כן אפשר להפסיד מנסיעה לאומן לראש השנה? הפסד מועט של הוצאות הנסיעה? שינוי חד פעמי מאורחות ונוסח התפילה? בושה מחברים? מה כל אלו ואפילו ירבו בכפלי כפלים מול הכף המזכה העמוסה וטעונה לעייפה. בנערינו ובזקנינו נלך ובתוך כלל עם ישראל נחתם לאלתר לחיים טובים בספרו של הצדיק האמת.

============
קישורים נלווים:
סרט: הכנה לגאולה
מדריך לנסיעה לאומן
מדריך לנסיעה לאומן לראש השנה

 



 
 
 


אודות שער ברסלב | הפוך לדף הבית | הוסף למועדפים | כתוב לנו | מפת האתר | חיפוש באתר | רשימת תפוצה | פורומים | לדף הראשי


site made by eshnav



אמונה:

אומן ראש השנה

מדריך נסיעה לנוסעים לאומן לימי ראש השנה, באמצעות משרדי הנסיעות היעודיים או בצורה עצמאית. זהו אינו מדריך מלא, אלא רק השלמות – השייכות רק לנסיעות ראש השנה – למדריך המלא שפורסם באתר.
 
מהטיסה בואך אומן...
שלא כמו שפורט במדריך המלא לגבי טיסות מארץ ישראל לאוקראינה, הרי שבראש השנה, אז יוצאים מארץ ישראל לאומן כחמש-עשרה אלף איש, מצב הטיסות שונה. הטיסות הסדירות נחטפות בדרך כלל זמן רב מראש, מחירן גבוה מאוד ומספרן מועט יחסית. עיקר הטיסות מתבצעות באמצעות טיסות שכר (צ'ארטרים) שמארגנים משרדי הנסיעות היעודיים.
 
מחירי הטיסות משתנים משנה לשנה, בהתאם לעליית מחירי הכרטיסים, ועומדים על ממוצע של 780 דולר. מחיר זה כולל: כרטיס צ'ארטר הלוך ושוב; ויזה (קבוצתית) ונסיעות פנים. לכך יש להוסיף את עלות הלינה (יפורט בהמשך) והאוכל (יפורט בהמשך).
 
בשל מספר הנוסעים, מעמידים משרדי הנסיעות היעודיים צוותי סיוע והכוונה בשדות התעופה, המסייעים לעבור את ביקורת הגבולות, מסייעים במקרה של בעיה (בויזה או בדרכון. נדיר, אבל קורה במצב כזה) ומכוונים את האנשים לעבר האוטובוסים המסיעים לאומן.
 
האוטובוסים זוכים לליווי משטרתי עד העיר אומן, ובשל כך הנסיעה מתארכת מעט. בהגיעכם לעיר אומן, יעלה לאוטובוס שוטר, שיעבור על רשימות הויזות. לאחר מכן, תורדו מהאוטובוסים בתחתית רחוב בילינסקי העולה לציון.
 
בירידה מהאוטובוסים, ממתינים עשרות נערים מקומיים עם עגלות, ומבקשים לסייע – תמורת תשלום, כמובן – בסחיבת המזוודות. המחיר לסבל שכזה אמור היה להיות דולר אחד, במציאות מדובר בממוצע של 5 עד 10 דולר.
 
ß חשוב: התמקח על המחיר, בשבילך ובשביל אלה שאחריך! אם תשלם מחיר מופקע, יבקשו גם נערים אחרים מחיר כזה, ונוסעים אחרים יסבלו מכך!
 
ß חשוב עוד יותר: פקח עין על מזוודותיך, אל תשאירם, אפילו לא לרגע אחד, ללא השגחה צמודה.
 
 
התארגנות ללינה
לאחר שתעלה לכיכר פושקינא, תתקל ב"שוק הדירות". עשרות מקומיים המנסים להשכיר דירותיהם לחסידים. הטוב ביותר הוא להתארגן בקבוצה, ולשכור יחד דירה. כדאי וחשוב לסכם דברים מפורשים (כמו: מחיר, זמן שהיה) מראש, על מנת לא להסתבך מאוחר יותר.
 
R על פי תקנות משפיעי אנ"ש, יש לקבוע בפירוש כי במשך כל שהותך בדירה, לא תיכנס אליה בעלת הדירה.
 
המחיר לדירה נקבע בהתאם למרחק ממנה לציון. הדירות הקרובות לציון (עד 5 דקות הליכה), מחירן בממוצע: 20 עד 30 דולר למיטה ללילה; בדירות הרחוקות יותר יורד המחיר מעט עד לכ-5 דולר למיטהלילה לדירות שאחרי רחוב סאדובה ( לשעבר "קרל מרקס", הרחוב שבסוף רחוב פושקינא).

ß חשוב: אם שכרת דירה באזור מרוחק, עדיף שלא לצאת או לבא לבית יחידי. מספר פעמים הוכו חסידים שהלכו לבדם באזורים שאחרי רחוב סאדובה (קארל מרקס).

 מצב הדירות אינו תמיד שפיר, ובעלי הדירות מכניסים מיטות רבות בכל חדר, כך שהתוצאה אינה תמיד נוחות מירבית...
 
ß גם בדירה, חשוב: אל תניח כסף או מסמכים במקומות גלוים. הסתר אותם במקום שמור.
במקרה של גניבת או איבוד דרכון או כרטיס טיסה, פנה מיד לנציגות משטרת ישראל בביתן המשטרה בכיכר פושקינא, הגש תלונה ובקש אישור על הגשת התלונה, פנה מיד לנציגי משרד הנסיעות שלך להכוונה.
 
בשנה שעברה, הקימו עסקני אנ"ש את ארגון "מנוחה ושמחה", שהקים מתחם לינה ענק ובו אהלי לינה ענקיים, שהכילו כ-2500 מיטות, שנמכרו במחיר 55 עד 65 דולר למיטה למשך כל ימי השהות. האהלים היו במרחק כ-20 דקות הליכה מהציון (לכיוון בית הקברות החדש, כביש קייב אודסה) והשוהים שם דיווחו על תנאים אנושיים ומכובדים.
השנה (ראש השנה תשס"ח) בכוונת המארגנים להכפיל את כמות המיטות. פרטים על הפרויקט, ועל הרישום ללינה, יפורסמו במדור חדשות לכשיהיו.
 
אכילה ושתיה
לאחר שהתארגנת בדירה ולאחר ששבת מתפילה בציון, מן הסתם תרצה להתרענן מעט בשתיה ואכילה:
קשה להחמיץ את אחד מהכנסות האורחים הפעילים באומן בתקופת ראש השנה באזור הציון. מול הציון ממש עומדת 'הכנסת אורחים אנשין' של הרבנים אלעזר ואברהם-נתן אנשין (עומדת בין מבנה המקווה, השירותים וחדר הקפה לבין משרדי "שיח מחמדי ארץ"). שם אפשר לקבל, בכל שעות היממה, כמעט, שתיה חמה וקרה וכיבוד קל.
מול הציון, וליד הכנסת האורחים שהוזכרה, עומד מבנה הקפה והתה, השירותים והמקווה של אגודת אהלי צדיקים, הפעיל כל השנה, גם שם ניתן לקבל במשך כל שעות היממה, שתיה חמה וקרה, מים (ראוים לשתיה) וכיבוד קל.
הכנסת האורחים הגדולה ביותר, המגישה גם ארוחות של ממש, היא הכנסת אורחים של האחים ר' יצחק ור' שמעון אנשין, בכיכר פושקינא מול הקלויז (בפינה). שם ניתן לקבל, במשך שעות היום והערב ארוחות חמות, ובימי ראש השנה עצמם, מתקיימת שם חלוקת סעודות החג, ארוזות ומסודרות, לחפצים, מיסודו של הנדיב הברסלבי ר' ישראל זינגר.
 
R הערה: בזמני העליה הקבועים, ישנן ארוחות ביום חול וסעודות בשבת וחג, חינם אין כסף, בהכנסת אורחים של האחים אנשין בקומת הקלויז הספרדי ובהכנסת אורחים "אהלי צדיקים" בכיכר פושקינא (רח' בילינסקי 26). ארוחות מלאות באיכות מעולה.
ואולם, הכנסות האורחים אינן פעילות בימי ראש השנה עצמם. אז, ניתן לרכוש כרטיסי אוכל מהארץ, באמצעות משרדי הנסיעות היעודיים, או באומן, במטבחים פרטיים, או בהכנסת אורחים, שם מחולקות ארוחות חינם.
 
עד השנה האחרונה, ניתן היה לרכוש כרטיסי אוכל במטבח המרכזי, שהופעל על ידי ר' יצחק קעניג מצפת ושותפיו לעשיה. אולם, על פי מה שפורסם עד כה, מסתבר כי בשנה הקרובה (ראש השנה תשס"ח), שוב לא יתקיים המטבח הזה, ומי שחשב לאכול שם, כדאי שידאג לפתרון אחר.

 
שירותים
מול הציון ישנם חדרי שירותים מרווחים בשני מקומות: ליד המקוה, ומתחת לחדר הקפה והתה.
 
R הערה: באמצע השנה, מיועדים חדרי השירותים שתחת חדר הקפה והתה לנשים בלבד, בעוד השירותים שבמורד הרחוב (במרחק כ-10 מטר, ליד המקוה) מיועדים לגברים בלבד.
 
בשנים האחרונות, מפזר "מרכז ברסלב" מבני שירותים ניידים בכל רחבי אזור הציון. המרכז אף בנה שירותים מאחורי הציון, המיועדים לנשים במשך כל השנה, וכנראה בראש השנה יהיו פתוחים לגברים.
חדרי שירותים נוספים ישנם כמובן בקלויז, ברחבת הכניסה.
 
מרפאה
בבנין "קרית ברסלב", פועלת מרפאה ברשות רופאים ישראלים מוסמכים. גם ארגון "הצלה" מגיש במקום עזרה ראשונה באמצעות ווספות המסתובבות בכל האזור בו שוהים החסידים.
 
 
שונות
א. בעת ההרשמה לנסיעה לאומן, ברר לגבי ביטוח רפואי. עלותו נמוכה מאוד וכדאי לרכשו על כל מקרה שלא יבוא ח"ו.
ב. בימי ראש השנה, הופך כיכר פושקינא לשוק בזעיר אנפין. אפשר לרכוש שם ספרי ברסלב, טלית-קטן, כיפות, קלטות, אוכל מבושל ועוד ועוד.

ג. זמני היציאה מאומן לנוסעי כל החברות, לטיסות חזור, מפורטים על לוחות המודעות, סמוך לציון ובכניסה לקלויז. עקוב אחרי הזמנים על מנת שלא תפסיד את טיסתך.

ד. לרוב (אם לא לכל) משרדי הנסיעות היעודיים נציגים גם באומן. בעת קבלת כרטיס הטיסה שאל היכן נציגות המשרד באומן. אם נתקלת בבעיה הקשורה לטיסה, יהיה לך לאן לפנות. חשוב לדעת: את נציגי המשרדים ניתן לשאול רק במה שקשור לטיסות.
משרדי חברת דרך צדיקים שוכנים במשרדי אגודת אהלי צדיקים, ברחוב בילינסקי 26, משרדי חברת מעיינות החיים שוכנים ברחוב בילינסקי 20, סמוך למקוה.

ה. חשוב מאוד: אין להחליף כרטיסי טיסה לטיסות סדירות או טיסות צ'ארטר ללא אישור נציגי משרד הנסיעות.
 
ß חשוב: הינך מייצג את העם היהודי, שמור על כבוד שמים וכבוד הבריות, וזכור: גזל הגוי אסור בתכלית האיסור!

בהצלחה


 






תפריט

[0] אינדקס הודעות

[#] עמוד הבא

כתוב תגובה

עבור לתצוגת גירסה מלאה