Welcome, Guest. Please login or register.

כתב נושא: יש לי כמה שאלות- לסוכות-  (נקרא 5995 פעמים)

איתי

  • בנים
  • שותפים מתקדמים בפורום
  • *****
  • הודעות: 486
  • הערכה: +0/-0
    • ראה פרופיל
יש לי כמה שאלות- לסוכות-
« ב- : ספטמבר 24, 2007, 09:30:42 AM »
בס"ד
1. איך מקפלים את הטלית ביום שבת?
2. שיוצאים מהחג לחול המועד צריך לעשות הבדלה?, ואם לא מתי עושים הבדלה?
3. מה זה הושענה רבה?
4.יש סירטון המראה איך עושים נטילת לולב?
5.זה בסדר שבמשפחה שלנו יהיה 4 המינים אחד ולא לכול אחד 4 מינים משלו?
6.ממתי עושים נטילת לולב? אם בשחרית של יום טוב הראשון, הרי מותר להוציא את 4 המינים מרשות היחיד לרשות הרבים שזאת הבית כנסת?
7. אפשר להתפלל ביום טוב את כול תפילה שחרית בסוכה?
8. יחיד המתפלל שחרית קורא את כל ההלל ומברך עליו?


2 שאלות על הסריקה שהעלתי להודעה

9אבל ב"ויחונך" מפנים מצד ימין לשמאל כמו שכתוב במסומן בסריקה ב-שחור- ומה פתאום אומרים עכשיו שמאל(מה שכתוב בסוגרים שמודגש בירוק)?
10.שאומרים (בצבע המודגש בירוק): היכל, ימין, היכל ,שמאל, זה מתייחס למילה האחרונה או למילים שבאות לפני הסוגרים?


תודה תודה לעוזרים , זה מאוד חשוב לי לימים הקרובים

אור הגנוז

  • אורח
בעניין: יש לי כמה שאלות- לסוכות-
« כתוב תגובה #1 ב- : ספטמבר 24, 2007, 03:43:44 PM »
בס"ד

1) לא יקפל אדם את טליתו בקיפוליה (הכוונה כפי שרגיל לקפל תמיד) אם לא בתנאים הללו:
אין לקפל בגד או מפה בקיפולו הקודם אלא אם כן נתקיימו כל חמשת התנאים הבאים:
א)שיהא הקיפול לצורך השימוש בבגד באותו יום.
ב)שיהא הבגד חדש שלא נתכבס עדיין.
ג)שיהא הבגד לבן ולא צבעוני
ד)שאין לו בגד אחר הראוי ללובשו או להשתמש בו בשבת גם אם בגד זה אינו יפה כמו הראשון.
ה)שהקיפול יעשה על ידי אדם אחד בלבד, ללא עזרת אחר. ומבלי לשים את הבגד בשעת הקיפול על גבי שולחן וכדומה.

2)במוצאי יום טוב עושים הבדלה ומתחילים מסברי מרנן...בורא פרי הגפן. ואין מברכים על הנר ולא על הבשמים. ואחר כך ממשיכים ואומרים את המבדיל בין קודש לחול...

3)אחר אמירת הלל בימי החג או אחר תפילת מוסף מקום מקום ומנהגו, מוציאים ספר תורה מארון הקודש ומביאים לבימה שבבית הכנסת. והחזן וכל הקהל אומרים בקול רם: הושענא ארבע פעמים ואחר אומרים את הנוסח של הושענא וכולם מקיפים את הבימה ואתרוגיהם ולולביהם בידיהם. בששה ימי החג הראשונים-הקפה אחת בכל יום, וביום השביעי-שבע פעמים.
מנהג זה הוא זכר למקדש שבשעת ימי החג היו הכהנים מקיפים את המזבח בהלל ובשמחה פעם אחת בכל יום, ושבע פעמים ביום הושענא רבה שהיה נקרא אז "יום חיבוט ערבה" לזכר הקפות אלה שהיו במקדש בחג, אנו מקיפים את ספר התורה שעל בימת בית הכנסת.
דברי ריצוי ותפילה אלו שאנו אומרים בהקפת הבימה נקראים "הושענא" או הושענות בלשון רבים.
5)בשולחן ערוך כתוב: ביום טוב הראשון אין יוצאים בלולב ושאר מינים שאולים. אלא צריך שיהיו שלו ממש. ואם אחר נותנם לו במתנה על מנת להחזיר, הוי מתנה ויוצא בהם. ואפילו נותנם לו סתם לצאת בהם, נחשב כאילו אמר לו במפורש שהוא נותנם לו במתנה על מנת להחזיר.
שותפים שקנו להם אתרוג ושאר מינים מסתמא שבשעת מצותו כל אחד מקנה חלקו לחברו. ולכן המנהג שהקהל קונים אתרוג, וכל הקהל יוצאים בו. וכל מי שידו משגת, מחויב לתת דמי אתרוג.
6)ביום טוב שלא חל בשבת מותר לטלטל 4 מינים מן הבית לבית הכנסת (בשבת לא מקיפים).
נטילת לולב מצותה ביום ולא בלילה. אבל צריך ליטול אותה בבוקר. אם לא נטל בשחרית יטול אחר כך. נוהגים לברך על הלולב בהנץ החמה בתוך הסוכה ולנענע ואחר כך בשעת ההלל מנענעים עוד. ועיקר המצוה היא בשעת ההלל.
7)צריך תמיד להתפלל במניין בבית כנסת.



איתי

  • בנים
  • שותפים מתקדמים בפורום
  • *****
  • הודעות: 486
  • הערכה: +0/-0
    • ראה פרופיל
בעניין: יש לי כמה שאלות- לסוכות-
« כתוב תגובה #2 ב- : ספטמבר 24, 2007, 10:05:12 PM »
בס"ד

1) לא יקפל אדם את טליתו בקיפוליה (הכוונה כפי שרגיל לקפל תמיד) אם לא בתנאים הללו:
אין לקפל בגד או מפה בקיפולו הקודם אלא אם כן נתקיימו כל חמשת התנאים הבאים:
א)שיהא הקיפול לצורך השימוש בבגד באותו יום.
ב)שיהא הבגד חדש שלא נתכבס עדיין.
ג)שיהא הבגד לבן ולא צבעוני
ד)שאין לו בגד אחר הראוי ללובשו או להשתמש בו בשבת גם אם בגד זה אינו יפה כמו הראשון.
ה)שהקיפול יעשה על ידי אדם אחד בלבד, ללא עזרת אחר. ומבלי לשים את הבגד בשעת הקיפול על גבי שולחן וכדומה.
--------יוצא מכך שאסור לי לקפל כי אני לא ישתמש בטלית עוד, שמעתי שאפשר לקפל בשינוי2)

במוצאי יום טוב עושים הבדלה ומתחילים מסברי מרנן...בורא פרי הגפן. ואין מברכים על הנר ולא על הבשמים. ואחר כך ממשיכים ואומרים את המבדיל בין קודש לחול...
---------פשוט ,בלי נדר ובלי בשמים

3)אחר אמירת הלל בימי החג או אחר תפילת מוסף מקום מקום ומנהגו, מוציאים ספר תורה מארון הקודש ומביאים לבימה שבבית הכנסת. והחזן וכל הקהל אומרים בקול רם: הושענא ארבע פעמים ואחר אומרים את הנוסח של הושענא וכולם מקיפים את הבימה ואתרוגיהם בידיהם. ----------לא 4 המינים, אלא רק האתרוג? האתרוג עם הדבר הורוד או בלי ?

בעיקרון רציתי לדעת מה זה הושענה רבה שרשום בלוח שנה, זה גם יום טוב?



7) לגבי 7 ו8 אשמח לקבל תשובה, בתור חוזר בתשובה אני הייתי מעדיף לקבל עליהם תשובה
אם אפשר כמובן





אור הגנוז

  • אורח
בעניין: יש לי כמה שאלות- לסוכות-
« כתוב תגובה #3 ב- : ספטמבר 25, 2007, 03:21:50 AM »
בס"ד

במוצאי יום טוב שלא חל בשבת לא מברכים על הנר ולא על הבשמים, אלא רק מתחילים מן הברכה על היין והלאה עד סוף ההבדלה.

אנחנו לא מקפלים טלית בשבת וחג, אלא מניחים אותה בצד עד סיום היום טוב או השבת.

לגבי: 3)אחר אמירת הלל בימי החג או אחר תפילת מוסף מקום מקום ומנהגו, מוציאים ספר תורה מארון הקודש ומביאים לבימה שבבית הכנסת. והחזן וכל הקהל אומרים בקול רם: הושענא ארבע פעמים ואחר אומרים את הנוסח של הושענא וכולם מקיפים את הבימה ואתרוגיהם בידיהם. ----------לא 4 המינים, אלא רק האתרוג? האתרוג עם הדבר הורוד או בלי ?

אני פשוט התבלבלתי. לא מחזיקים רק את האתרוג, אלא כל ה 4 מינים.


איתי

  • בנים
  • שותפים מתקדמים בפורום
  • *****
  • הודעות: 486
  • הערכה: +0/-0
    • ראה פרופיל
בעניין: יש לי כמה שאלות- לסוכות-
« כתוב תגובה #4 ב- : ספטמבר 25, 2007, 07:57:56 AM »
אוקיי תודה
אשמח לקבל תשובה לגבי 7 ו8 אם אתה יודע

שמעון כהן

  • מנהל הפורום - לפניות בנושא הפורום ניתן לפנות אלי
  • צוות הפורום-מנהל
  • שותפים מלאים בפורום
  • *****
  • הודעות: 4218
  • הערכה: +0/-0
    • ראה פרופיל
    • מילון אבן שושן חינם
בעניין: יש לי כמה שאלות- לסוכות-
« כתוב תגובה #5 ב- : ספטמבר 25, 2007, 08:11:13 AM »
לגבי
7. אפשר להתפלל ביום טוב את כול תפילה שחרית בסוכה?
כן אפשר, אבל מצווה להתפלל במניין, אם יש לך מניין בסוכה אז זה מצויין , ואם לא , אז הסוכה תעדיף לחכות מעט על מנת שתתפלל במניין, אם האדם חולה ולא יכול ללכת למניין ודאי שמצווה יותר להתפלל בסוכה אם כמובן הוא יכול לכוון אותו דבר כמו בבית.
8. יחיד המתפלל שחרית קורא את כל ההלל ומברך עליו?
כן, אמירת הלל וברכותיו לא קשורה למניין.
חג שמח!!!
חברת אחסון חדשה מציעה עכשיו איחסון וסנכרון קבצים 20 גיגה חינם 20GB אחסון חינם באינטרנט (דרופבוקס מציעה רק 2GB בפתיחת חשבון).
עכשיו כבר לא צריך לדאוג איפה לשמור עבודות גרפיקה, תמונות, שירים ומסמכים, עוזר לגיבוי ושיחזור קבצים חשובים! אי אפשר לדעת מתי המחשב יקרוס חס ושלום.
ניתן לנהל הרשאות, שיתופי תיקיות, ועוד.
לינק לאתר   http://tov1.net/copy כמו דרופבוקס בחינם  חדש וחינם! כמו דרופבוקס רק 20 גיגה חינם!
קורסים ביהדות חינם למייל  קבל למייל טיפים בנושאי חינוך, זוגיות, פסח, תהילים חודשי, כנסו ותהנו.

איתי

  • בנים
  • שותפים מתקדמים בפורום
  • *****
  • הודעות: 486
  • הערכה: +0/-0
    • ראה פרופיל
בעניין: יש לי כמה שאלות- לסוכות-
« כתוב תגובה #6 ב- : ספטמבר 25, 2007, 08:48:41 AM »
לגבי
7. אפשר להתפלל ביום טוב את כול תפילה שחרית בסוכה?
כן אפשר, אבל מצווה להתפלל במניין, אם יש לך מניין בסוכה אז זה מצויין , ואם לא , אז הסוכה תעדיף לחכות מעט על מנת שתתפלל במניין, אם האדם חולה ולא יכול ללכת למניין ודאי שמצווה יותר להתפלל בסוכה אם כמובן הוא יכול לכוון אותו דבר כמו בבית.
8. יחיד המתפלל שחרית קורא את כל ההלל ומברך עליו?
כן, אמירת הלל וברכותיו לא קשורה למניין.
חג שמח!!!


תודה רבה רבה...........

עוד כמה שאלות:
1.אם בבית חילוני שלא מתפללים בו שחרית ,
אבל רוצים לקיים מצוות לולב (הבנים) אז כדי לעשות את המצווה,  לוקחים את הלולב ביד ימין
מברכים את הברכה, ואז שחיינו ביום הראשון, ואז לוקחים את האתרוג ביד שמאל ומצמידים אותו ללולב
ואז מנענעים, וזהו?
2. יחיד שהתחיל להניח תפילין ולקרוא קריאת שמע
הוא אומר בסוף קריאת שמע,
אני ה' אלוקיכם
אמת-----------------------------------את "האמת" שפה, הוא צריך להגיד?
ה' אלוקיכם אמת---------------------צריך לחזור ולהגיד את זה?
3. ביום טוב הראשון וביום טוב השני (הושענה רבה) וגם בשמחת תורה נוטלים לולב ואומרים הלל שלם?
4. מותר לעשות על האש ביום טוב?
5. כמה מים בכמות המינימלית צריך לשפוך על כול יד בנטילה של הבוקר?
6.אנחנו בונים סוכה בגינה שלנו , של הבית- בית קרקע, האם שאני יוצא מהסוכה לתוך הבית, זה ניקרא שינוי מקום?
7. קנינו לולב ואתרוג, צריך להשים אותם במקרר?
8. אחרי שמשתמשים בהדס ובערבה ( שמוציאים אותם מהשקית שלהם, במשך כול חול המועד הם צריכים להיות במקרר?
9. מאיזה שיעור אני צריך לברך ברכה אחרונה על הלחם?

תוווווווווודה רבה וענקית

אור הגנוז

  • אורח
בעניין: יש לי כמה שאלות- לסוכות-
« כתוב תגובה #7 ב- : ספטמבר 25, 2007, 02:41:49 PM »
בס"ד

הושענא רבה הוא אינו יום טוב, אלא היום האחרון של חול המועד סוכות. באותו בוקר עדיין יושבים בסוכה.
לוקחים 5 ערבות ואוגדים אותם וחובטים אותם בקרקע. הערבות הם כנגד הרשעים שאין להם מצוות. לערבות יש צורת פה ללמד שאין להם מעשים טובים, אבל הם יכולים לפתוח את הפה ולהתפלל. ליל הושענא רבה מתחיל ביום שלישי בלילה.

מסדרים את שלושת המינים בצורה מיוחדת : הערבה באמצע כאשר שדרת הערבה אל מול פנינו, מצד ימין שלה 3 הדסים, ומצד שמאל של הערבה נמצאים 2 הערבות. ביחד שש.
אוחזים ב 3 המינים כאשר שדרת הלולב מול פנינו. ביד שמאל אוחזים באתרוג כאשר הפיטם שלו כלפי מטה והעוקץ שלו (העוקץ הינו החלק אשר דרכו מחובר האתרוג לעץ) כלפי מעלה, ומצמידים אותו ללולב. ואז מקבלים 7.
מברכים את שתי הברכות. רק ביום הראשון מברכים את ברכת שהחיינו, ובשאר הימים מברכים רק על נטילת לולב.
ואז הופכים את האתרוג: שהעוקץ שלו יהיה כלפי מטה, והפיטם שלו יהיה כלפי מעלה, כי עצם הרמת 4 המינים כסידרם כבר מוציאה ידי חובת המצווה, לכן מחזיקים בהם עד אחר הברכה שלא כסידרם, וכל ה4 מינים יהיו מאוגדים יחד ומנענעים ל 6 כיוונים.

לגבי שאלה 2
אתה מתכוון לחלק של קריאת שמע שכתוב: "אני ה' אלקיכם אמת", ולמטה כתוב: הש"ץ חוזר ואומר "ה' אלקיכם אמת" זה חלק ששליח ציבור אומר.

בעיה לעשות על האש ביום טוב, כי צריך להעביר אש מאש קיימת. וכן אסור לכבות אש של גחלים אלא לתת להם להיכבות מעצמם, ואין להקטין אש ואין לכבות אש על ידי פעולות שונות. אבל בחול המועד מותר לעשות על האש. אין בזה שום בעיה.

לגבי נטילת ידים: לא מצאתי בשום סידור או ספר הלכה שיעור מים לנטילה. אלא דווקא ראוי למלא כלי גדול (היום יש נטלה בכל בית) במים, והכלי צריך להיות שלם ונוטלים שלוש פעמים על כל יד לסירוגין החל מיד ימין ומסיימים ביד שמאל. כי בשעת הנטילה הטומאה קופצת מיד ליד עד אחר הנטילה השישית שאז היא נעלמת. אבל לאחר ששה נטילות יש לנגב היטב את הידים ואין להשתמש במייבש ידיים. וככל שנוטלים עם יותר מים כך טוב יותר. ויש אומרים כי צריך ליטול ארבע פעמים על כל יד לסירוגין שאז מעבירים את רוח הטומאה לחלוטין. ולמי שנוטל 4 פעמים יכול ליבש את ידיו במייבש ידיים. והנטילה צריכה להיות עד פרק היד, ובשעת הנטילה מסובבים את כפות הידים על מנת שהמים יגיעו לכל מקום ביד.

יש אנשים שמחזיקים את הערבות ואת ההדסים במקרר ודווקא בחלק הקידמי שלו, כי לפעמים החלק האחורי מקפיא את העלים והם נהרסים. אבל לפעמים אנשדים כבר מחברים את שלושת המינים ולא מעוניינים בכל פעם לפרק ולשים במקרר. אז מניחים את שלושת המינים בתוך מגבת רחבה או סמרטוט רחב שהוא לח על מנת לשמר את טריות העלים.
אבל בכל מקרה אתרוג אינו צריך קירור כי הוא מחזיק מעמד המון זמן גם ללא קירור ובוודאי שהוא יכול לשרוד את כל החג ללא קרור.

ברכת המזון מחייבת רק באם אדם אכל מינימום כזית ושבע ממנה. כי העניין שאנו אומרים: "ואכלת ושבעת" דווקא.
אם אדם אכל לחם שיעור כביצה ולא שבע ממנה, יש בזה ספק ברכת המזון לבטלה. אבל אפילו אכל רק כזית ושבע ממנו צריך לברך.

איתי

  • בנים
  • שותפים מתקדמים בפורום
  • *****
  • הודעות: 486
  • הערכה: +0/-0
    • ראה פרופיל
בעניין: יש לי כמה שאלות- לסוכות-
« כתוב תגובה #8 ב- : ספטמבר 25, 2007, 04:10:14 PM »
בס"ד

@הושענא רבה הוא אינו יום טוב, אלא היום האחרון של חול המועד סוכות. באותו בוקר עדיין יושבים בסוכה.
לוקחים 5 ערבות ואוגדים אותם וחובטים אותם בקרקע. הערבות הם כנגד הרשעים שאין להם מצוות. לערבות יש צורת פה ללמד שאין להם מעשים טובים, אבל הם יכולים לפתוח את הפה ולהתפלל. ליל הושענא רבה מתחיל ביום שלישי בלילה.------אז כמה ימים טובים יש לסוכות?



@מסדרים את שלושת המינים בצורה מיוחדת : הערבה באמצע כאשר שדרת הערבה אל מול פנינו, מצד ימין שלה 3 הדסים, ומצד שמאל של הערבה נמצאים 2 הערבות. ביחד שש.
אוחזים ב 3 המינים כאשר שדרת הלולב מול פנינו. ביד שמאל אוחזים באתרוג כאשר הפיטם שלו כלפי מטה והעוקץ שלו כלפי מעלה, ומצמידים אותו ללולב. ואז מקבלים 7.
מברכים את שתי הברכות.----------------- אני הבנתי שאחרי שמברכים שחיינו אז מרימים את האתרוג או לחלופין ביום השני אחרי שמברכים על נטילת לולב ואז  מרימים את האתרוג



@לגבי שאלה 2
אתה מתכוון לחלק של קריאת שמע שכתוב: "אני ה' אלקיכם אמת", ולמטה כתוב: הש"ץ חוזר ואומר "ה' אלקיכם אמת" זה חלק ששליח ציבור אומר.
-------אז ביחיד עד איפה הוא קורא? כדי לקיים את מצוות קריאת שמע?
-------לא כולל "אמת"- שהקהל חוזר?
--------ולא כולל "ה' אלקיכם אמת"- שהשצ חוזר?

@בעיה לעשות על האש ביום טוב, כי צריך להעביר אש מאש קיימת. ------- זה אין בעיה מכיון שלוקחים ומדליקים מאש קיימת ומדליקים משם נר ומשם למנגל

@וכן אסור לכבות אש של גחלים אלא לתת להם להיכבות מעצמם, ואין להקטין אש --- לצורך אוכל נפש מותר , לא?
@ואין לכבות אש על ידי פעולות שונות. ----נותנים לו להיכבה מאליו

@לגבי מנגל: מצאתי את התשובה הזאת:
הנפנוף על גבי הגחלים מותר רק במידה וללא הנפנוף לא יוכל הבשר להיות ראוי לאכילה. כאשר קיימת אש מספקת לצליית הבשר הנפנוף אסור, שכן בנוסף להבערה הנפנוף גם מכבה, פעולה שמותר לעשותה רק כאשר בלעדיה הבשר לא יהיה ראוי לאכילה (שו"ע סימן תק"ז סעיף י"ד).  --------למעשה רוב דרך האנשים לנפנף רק באמת שצריך ומפה ניראה לי שמותר, לא.?

@יש אנשים שמחזיקים את הערבות ואת ההדסים במקרר ודווקא בחלק הקידמי שלו, כי לפעמים החלק האחורי מקפיא את העלים והם נהרסים. אבל לפעמים אנשדים כבר מחברים את שלושת המינים ולא מעוניינים בכל פעם לפרק ולשים במקרר. אז מניחים את שלושת המינים בתוך מגבת רחבה או סמרטוט רחב שהוא לח על מנת לשמר את טריות העלים.------- כלומר כול פעם מרטיבים את המגבת שתיהיה לחה?



תוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווודה רבה רבה על ההשקעה של הזמן והכתיבה

אור הגנוז

  • אורח
בעניין: יש לי כמה שאלות- לסוכות-
« כתוב תגובה #9 ב- : ספטמבר 25, 2007, 05:27:05 PM »
בס"ד

לגבי הנמכת אש, הדבר מותר רק במידה ואין לו אש אחרת, ורק במידה והאוכל עשוי להישרף. אבל אין שום היתר להנמיך סתם ככה אש. ולגבי מנגל לא ראיתי אנשים חרדים שעושים מנגל ביום טוב.

בכל מקום שכתוב שהחזן או שליח ציבור אומר, ואפילו באם זה ביחד עם הקהל לא אומרים זאת ביחיד.

סוכות הוא חג בן שבעה ימים. ערב חג נכנס ביום רביעי בלילה. ביום שלישי הבא בלילה מתחיל ליל הושענא רבה. וביום רביעי הבא בלילה הוא ליל שמחת תורה, ושמיני עצרת. עושים הקפות בבית הכנסת עם ספרי תורה.
חג סוכות מתחיל ביום רביעי בלילה ומסתיים כעבור שבוע ביום רביעי בלילה. ואז מתחיל ליל שמחת תורה.


אור הגנוז

  • אורח
בעניין: יש לי כמה שאלות- לסוכות-
« כתוב תגובה #10 ב- : ספטמבר 26, 2007, 12:52:39 AM »
בס"ד

נזכרתי בעוד משהו ששאלת:

לא צריך להרטיב בכל יום את המגבת.
בחג עצמו ישנה בעיה של חשש סחיטה של המגבת או של הסמרטוט. 4 המינים יכולים להחזיק מעמד במשך יום אחד ללא קירור.
מצאת החג, אנחנו עוטפים את 4 המינים במגבת גדולה לכל ימי חול המועד, על מנת שההדסים והערבות יתייבשו פחות.
בכל מקרה הערבות מתייבשות די מהר. כדאי להחליף אותם מדי פעם.

איתי

  • בנים
  • שותפים מתקדמים בפורום
  • *****
  • הודעות: 486
  • הערכה: +0/-0
    • ראה פרופיל
בעניין: יש לי כמה שאלות- לסוכות-
« כתוב תגובה #11 ב- : ספטמבר 26, 2007, 01:05:27 AM »
1.אני הבנתי שאחרי שמברכים שחיינו אז מרימים את האתרוג או לחלופין ביום השני אחרי שמברכים על נטילת לולב ואז  מרימים את האתרוג

2.אני עדין לא הבנתי לגבי קרייאת שמע
אז עד איזה קטע אני אמור לקרוא? עד "...ה' אלוקיכם"? בלי "אמת" ובלי "ה' אלוקיכם אמת"?

3.עדין זה לא ענה לי על השאלה,
כמה ימים טובים יש בסוכות? רק ביום רביעי - מחר וזהו?
ובשאר הימים נוהגים כמו בחול המועד?

4. לגבי הסוכה
אנחנו בנינו את הסוכה ממוטות של ברזלים ומסביב חיברנו סדינים, האם הסדינים צריכים להיות מהודקים? ומה לגבי ה3 חבלים ששמים מסביב לסוכה?


אור הגנוז

  • אורח
בעניין: יש לי כמה שאלות- לסוכות-
« כתוב תגובה #12 ב- : ספטמבר 26, 2007, 02:04:45 AM »
בס"ד

על מנת שלא נצא ידי חובת 4 מינים עוד בטרם בירכנו עליהם, לכן יש לעשות שינוי קטן.
יש להחזיק את האתרוג במהופך כאשר הפיטם פונה למטה עד אחר הברכה על נטילת לולב. ורק אחר ברכת: "על נטילת לולב" הופכים את האתרוג כאשר הפיטם שלו פונה כלפי מעלה ומצמידים אותו אל שלושת המינים האחרים ומנענעים.
ברכת שהחיינו אומרים רק ביום הראשון של החג, והוא ביום חמישי בבוקר בלבד.
בשאר ימי חול המועד מברכים על נטילת לולב בכל יום. חוץ מיום השבת, שבו אין נוטלים לולב.

היכן שכתוב שהש"צ אומר, לא אומרים זאת בתפילת יחיד. וכן מה שאומר החזן, לא אומרים בתפילת יחיד.
בקריאת שמע כתוב: אני ה' אלוקיכם: אמת:
ומתחתיו כתוב: הש"ץ חוזר ואומר ה' אלקיכם אמת את זה לא אומרים בתפילת יחיד כלל, אלא אחרי הפעם ראשונה שאומרים: אני ה' אלקיכם:אמת: ממשיכים ואומרים ואמונה כל זאת, וקים עלינו וכולי. אני מתפלל בסידור של אשכנזים, ואולי אצלך זה קצת שונה?!

בסוכות יש רק יום טוב אחד, והוא היום הראשון של החג. כלומר: יום רביעי לאחר שקיעת החמה מתחיל החג הראשון של סוכות. ושאר הימים הינם חול המועד.
ובעוד שבוע ביום רביעי הבא זה יום טוב שנקרא "שמיני עצרת" והוא יום שמחת תורה. זה יום נפרד מחג הסוכות.

גם לי ישנה סוכה מברזלים. ויש ברזנט המחובר סביב סביב במקום של הדפנות.
לאחר כ 80 ס"מ בערך מן הרצפה, יש לרוחב הסוכה עוד ברזלים. בכל שלושת הדפנות ינם תוספות של ברזלים לרוחב הסוכה וזאת על מנת שלצאת ידי חובה שלא תהיה בעיה של רוח מצויה.
באם אין לכם תוספות של ברזלים לרוחב הסוכה, אז יש להדק את הבדים גם באמצע, על מנת להקנות לסוכה יציבות בדפנות.

איתי

  • בנים
  • שותפים מתקדמים בפורום
  • *****
  • הודעות: 486
  • הערכה: +0/-0
    • ראה פרופיל
בעניין: יש לי כמה שאלות- לסוכות-
« כתוב תגובה #13 ב- : ספטמבר 26, 2007, 11:45:01 AM »
בס"ד

היכן שכתוב שהש"צ אומר, לא אומרים זאת בתפילת יחיד. וכן מה שאומר החזן, לא אומרים בתפילת יחיד.
בקריאת שמע כתוב: אני ה' אלוקיכם: אמת:
ומתחתיו כתוב: הש"ץ חוזר ואומר ה' אלקיכם אמת את זה לא אומרים בתפילת יחיד כלל, אלא אחרי הפעם ראשונה שאומרים: אני ה' אלקיכם:אמת: ממשיכים ואומרים ואמונה כל זאת, וקים עלינו וכולי. אני מתפלל בסידור של אשכנזים, ואולי אצלך זה קצת שונה?!


תגובה: אז כלומר אומרים רק: ....אני השם אלוקיכם" וגם אומרים "אמת"
ואת חזרת השץ לא אומרים ביחיד. אני צודק?

ברזלים לרוחב הסוכה וזאת על מנת שלצאת ידי חובה שלא תהיה בעיה של רוח מצויה.
מה הכוונה בעיה של רוח מצוייה?

עוד שאלות:

אז למעשה ביום חג שמחת תורה- שמיני עצרת, נוהגים גם דיני יום טוב?

אתה מאוד עוזר לי
בתודה רבה
איתי

מאור

  • שותפים בפורום
  • ***
  • הודעות: 185
  • הערכה: +0/-0
  • "שויתי השם לנגדי תמיד"
    • ראה פרופיל
בעניין: יש לי כמה שאלות- לסוכות-
« כתוב תגובה #14 ב- : ספטמבר 26, 2007, 01:15:58 PM »
ספרדי:
יקפיד לסיים "אני השם אלקיכם אמת" עם הש''צ יחד, ומלת "אמת" יאמרו אותה הקהל בקול רם. ואח''כ ישתוק וישמע מהש''ץ כשחוזר לומר "השם אלקיכם אמת" ויכון לצאת ידי חובה באמירתו של הש''ץ והש''ץ יכוין גם כן להוציא את הקהל ידי חובה. ואם מתפלל יחיד, או שלא הספיק לסיים עם הש''צ, יחזור לומר "השם אלקיכם אמת" כדי להשלים לרמ''ח תיבות שהן כמנין אבריו של אדם.
''כל כבודה בת מלך פנימה''
צניעות זה סוד האושר לחיים מאושרים !

איתי

  • בנים
  • שותפים מתקדמים בפורום
  • *****
  • הודעות: 486
  • הערכה: +0/-0
    • ראה פרופיל
בעניין: יש לי כמה שאלות- לסוכות-
« כתוב תגובה #15 ב- : ספטמבר 26, 2007, 02:24:10 PM »
אהה. אז כניראה שכן צריך לחזור לומר "השם אלקיכם אמת" כדי להשלים לרמ''ח תיבות שהן כמנין אבריו של אדם.

כי זה בנוגע לתפילת יחיד

ומה לגבי "אמת" (=שהקהל אומר,לפני המשפט "השם אלקיכם אמת") צריך להגיד ביחיד המתפלל בבית? תודה!

אור הגנוז

  • אורח
בעניין: יש לי כמה שאלות- לסוכות-
« כתוב תגובה #16 ב- : ספטמבר 27, 2007, 07:55:09 PM »
בס"ד

מועדים לשמחה

רוח מצויה הכוונה לרוח רגילה, ולא לרוח סערה שמהירותה גבוהה יכולה להפוך סוכה ולהחריב בתים. אלא סתם רוח רגילה שיש בחיי היום יום. אבל באם יש דפנות של בד, הם צריכים חיזוק על מנת שהדפנות לא ינועו.
באם ב 3 דפנות של הסוכה יש לך ברזלים בערך באמצע שלה, אז זה בסדר גמור, גם באם יש לך ברזנט כדפנות.

ביום שמיני עצרת, הוא יום שמחת תורה, נוהגים בו כיום טוב לכל דבר. מעבירים מאש לאש, ואין מדליקים חשמל ואין נוסעים בחג.

לגבי סידור תפילה: על השאלה ששאלת:
כאשר ראיתי את מה שמאור ענה לך נראה לי בתחילה מוזר מאוד. כי אשכנזים לא אומרים את השלושה מילים שהשליח ציבור אומר.
אבל החלטתי לבדוק את הדבר לאמיתו, לאחר מה שענה לך מאור.

כתוב על אחרית הימים: והאמת תהא נעדרת!! ואין זאת חלילה שכולם יהיו שקרנים !!
אלא שהאמת תהא מפוזרת, ויהיו בעם ישראל עדרים עדרים וכל אחד יאמר כי האמת היא אצלו !! ואוי לנו ולדור שלנו שאין אמת מצויה במקום אחד, וכל אחד אומר שהאמת אצלו, ויש המון דעות והמון מחלוקות בעם ישראל. ולכן אנו מתפללים שכבר יבוא ויתגלה משיח צדקנו ותהא אמת אחת לכולם.


ועכשיו למה ששאלת:

באמת צריך שאדם יאמר בקריאת שמע את כל הרמ"ח תיבות כנגד רמ"ח איברים. ולי יש סידור שנקרא בשם: "עבודת השם השלם" ואני קניתי אותו רק משום שאני מתפלל מסידור "תפילת כל פה" המיועד לאשכנזים. ושם לא מצאתי "תיקון חצות". לכן קניתי את הסידור עבודת השם, ששם ישנו תיקון חצות.
ובחג עברתי על כמה ספרים וסידורים בכדי להגיע אל האמת ולתת לך תשובה מדוייקת.
אז באמת כתוב בסידור עבודת השם:
שאם אדם מתפלל בבית כנסת ושומע שהש"ץ אמר ה' אלקיכם אמת צריך לכוון עימו ביחד. ואם מתפלל יחידי בבית, אז צריך לחזור על הפסוק: "ה' אלקיכם אמת" פעם שניה. בכדי שישלים את כל רמ"ח תיבות.

ולגבי אשכנזים:

כאשר אשכנזי מתפלל ביחידות בבית, הוא אינו אומר פעמיים את הפסוק: "ה' אלקיכם אמת" אלא רק פעם אחת בלבד.
אז נשאלת השאלה: באם הוא אומר רק פעם אחת את הפסוק: "ה' אלקיכם אמת", אז חסרים לו 3 תיבות להשלים רמ"ח תיבות, נכון?
התשובה היא:
אשכנזים מקדימים 3 תיבות לפני קריאת "שמע ישראל" והם אומרים: "אל מלך נאמן" ואחר כך מתחילים את כל קריאת "שמע ישראל" על כל הפסוקים.
ואילו ראיתי בסידור "עבודת השם" שספרדים לא אומרים "אל מלך נאמן" לפני קריאת "שמע ישראל" אלא ישר אומרים את כל פסוקי "שמע ישראל".

ובזאת גם הספרדים וגם אשכנזים משלימים בסופו של דבר את כל רמ"ח התיבות.
כל עדה ועדה ומנהגי התפילות שלה.

אני מקווה שהדבר מובן עכשיו.

מאור

  • שותפים בפורום
  • ***
  • הודעות: 185
  • הערכה: +0/-0
  • "שויתי השם לנגדי תמיד"
    • ראה פרופיל
בעניין: יש לי כמה שאלות- לסוכות-
« כתוב תגובה #17 ב- : ספטמבר 27, 2007, 09:00:22 PM »
שאלה:
אצלנו הסוכה בחצר ומכוון שיש לנו גם שטח אדמה גדול מאחורי הבית
אז יש לנו כל מיני מעופפים וחרקים למינהם, עכשיו יש סיבה לחשוש
חס ושלום שבלילה אולי יכנס אחד לפה או משהו כזה?
''כל כבודה בת מלך פנימה''
צניעות זה סוד האושר לחיים מאושרים !

אור הגנוז

  • אורח
בעניין: יש לי כמה שאלות- לסוכות-
« כתוב תגובה #18 ב- : ספטמבר 27, 2007, 09:50:57 PM »
בס"ד

ישנם מכשירי חשמל בעלי אור אולטרא סגול אשר מושכים אליהם חרקים. באם יש לכם מכשיר כזה בבית, ואם יש לכם אפשרות לחבר אותו אל חשמל שבבית דרך כבר חשמלי ארוך, אז זה טוב. בכל מקרה ישנם היום כל מיני מכשירים שמושכים אליהם חרקים, וישנם גם תכשירים דוחי חרקים.

בכל מקרה באם אדם ישן ונכנס חס וחלילה חרק לתוך פיו ובלע אותו, מה אשם אדם?
הרי הוא ישן, ואין לו שליטה על גופו.

איתי

  • בנים
  • שותפים מתקדמים בפורום
  • *****
  • הודעות: 486
  • הערכה: +0/-0
    • ראה פרופיל
בעניין: יש לי כמה שאלות- לסוכות-
« כתוב תגובה #19 ב- : ספטמבר 27, 2007, 11:09:50 PM »
בס"ד

מועדים לשמחה

רוח מצויה הכוונה לרוח רגילה, ולא לרוח סערה שמהירותה גבוהה יכולה להפוך סוכה ולהחריב בתים. אלא סתם רוח רגילה שיש בחיי היום יום. אבל באם יש דפנות של בד, הם צריכים חיזוק על מנת שהדפנות לא ינועו.
באם ב 3 דפנות של הסוכה יש לך ברזלים בערך באמצע שלה, אז זה בסדר גמור, גם באם יש לך ברזנט כדפנות.

ביום שמיני עצרת, הוא יום שמחת תורה, נוהגים בו כיום טוב לכל דבר. מעבירים מאש לאש, ואין מדליקים חשמל ואין נוסעים בחג.

לגבי סידור תפילה: על השאלה ששאלת:
כאשר ראיתי את מה שמאור ענה לך נראה לי בתחילה מוזר מאוד. כי אשכנזים לא אומרים את השלושה מילים שהשליח ציבור אומר.
אבל החלטתי לבדוק את הדבר לאמיתו, לאחר מה שענה לך מאור.

כתוב על אחרית הימים: והאמת תהא נעדרת!! ואין זאת חלילה שכולם יהיו שקרנים !!
אלא שהאמת תהא מפוזרת, ויהיו בעם ישראל עדרים עדרים וכל אחד יאמר כי האמת היא אצלו !! ואוי לנו ולדור שלנו שאין אמת מצויה במקום אחד, וכל אחד אומר שהאמת אצלו, ויש המון דעות והמון מחלוקות בעם ישראל. ולכן אנו מתפללים שכבר יבוא ויתגלה משיח צדקנו ותהא אמת אחת לכולם.


ועכשיו למה ששאלת:

באמת צריך שאדם יאמר בקריאת שמע את כל הרמ"ח תיבות כנגד רמ"ח איברים. ולי יש סידור שנקרא בשם: "עבודת השם השלם" ואני קניתי אותו רק משום שאני מתפלל מסידור "תפילת כל פה" המיועד לאשכנזים. ושם לא מצאתי "תיקון חצות". לכן קניתי את הסידור עבודת השם, ששם ישנו תיקון חצות.
ובחג עברתי על כמה ספרים וסידורים בכדי להגיע אל האמת ולתת לך תשובה מדוייקת.
אז באמת כתוב בסידור עבודת השם:
שאם אדם מתפלל בבית כנסת ושומע שהש"ץ אמר ה' אלקיכם אמת צריך לכוון עימו ביחד. ואם מתפלל יחידי בבית, אז צריך לחזור על הפסוק: "ה' אלקיכם אמת" פעם שניה. בכדי שישלים את כל רמ"ח תיבות.

ולגבי אשכנזים:

כאשר אשכנזי מתפלל ביחידות בבית, הוא אינו אומר פעמיים את הפסוק: "ה' אלקיכם אמת" אלא רק פעם אחת בלבד.
אז נשאלת השאלה: באם הוא אומר רק פעם אחת את הפסוק: "ה' אלקיכם אמת", אז חסרים לו 3 תיבות להשלים רמ"ח תיבות, נכון?
התשובה היא:
אשכנזים מקדימים 3 תיבות לפני קריאת "שמע ישראל" והם אומרים: "אל מלך נאמן" ואחר כך מתחילים את כל קריאת "שמע ישראל" על כל הפסוקים.
ואילו ראיתי בסידור "עבודת השם" שספרדים לא אומרים "אל מלך נאמן" לפני קריאת "שמע ישראל" אלא ישר אומרים את כל פסוקי "שמע ישראל".

ובזאת גם הספרדים וגם אשכנזים משלימים בסופו של דבר את כל רמ"ח התיבות.
כל עדה ועדה ומנהגי התפילות שלה.

אני מקווה שהדבר מובן עכשיו.

תודה רבה על ההשקעה והתאמצות
אבל עדין לא ברור לי שאלה
ומה לגבי "אמת" (=שהקהל אומר,לפני המשפט "השם אלקיכם אמת") צריך להגיד ביחיד המתפלל בבית? תודה!

ועוד שאלה
אדם שלא נטל לולב ביום טוב ראשון בשחרית, אם הוא עושה נטילת לולב בחול המועד אז הוא מברך שחיינו?- כי זה הפעם הראשונה שלו

אור הגנוז

  • אורח
בעניין: יש לי כמה שאלות- לסוכות-
« כתוב תגובה #20 ב- : ספטמבר 28, 2007, 02:15:56 AM »
בס"ד

בוודאי שצריך לומר את המילה "אמת". גם כאשר מתפללים בבית ביחידות. גם אשכנזים וגם ספרדים אומרים את המילה "אמת".
רק שאשכנזים אומרים את המילה ביחידות, ואילו בסידור עבודת השם ראיתי שצריך כל הקהל לומר את המילה "אמת" בקול, יחד עם החזן או שליח ציבור.
המילה אמת משלימה לרמ"ח תיבות, ובכל מקרה צריך לומר אותה. גם באם מתפללים בבית.

לגבי נטילת לולב באיחור, אני לא ממש יודע, ולא רוצה לומר לך בוודאות, אך יש דין אחר שאולי ניתן להקיש ממנו על המקרה שלך והוא:
שאם חל יום טוב ראשון של חג הסוכות ביום שבת, והרי אסור ליטול לולב ושאר המינים בשבת מדין מוקצה, אז ביום ראשון הוא נוטל לולב ומברך עליו את שתי הברכות:
1)על נטילת לולב
2)ברכת שהחיינו

אז עדיף שתשאל רב, אבל לפי דעתי, וזו דעתי בלבד, מותר לברך ביום השני ברכת שהחיינו אחר ברכת נטילת לולב. ואם חלילה יש בזה ספק ברכה לבטלה, אז אולי מיד לאחר אמירת ברכת שהחיינו תמשיך ותאמר: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". כי זוהי ברכה שאומרים כאשר מתבלבלים בברכה או אומרים ברכה לבטלה.

מאור

  • שותפים בפורום
  • ***
  • הודעות: 185
  • הערכה: +0/-0
  • "שויתי השם לנגדי תמיד"
    • ראה פרופיל
בעניין: יש לי כמה שאלות- לסוכות-
« כתוב תגובה #21 ב- : ספטמבר 28, 2007, 08:18:46 AM »
לפי מה שאני יודע וגם ככה אני אומר:
אני השם אלקיכם
השם אלקיכם אמת

אור גנוז תסתכל בסדור עבודת השם בקריאת שמע שעל המיטה ותראה ששם לא צריך לומר אמת אז משם אתה יכול להבין שגם בקריאת שמע בשחרית לא אומרים אמת
גם זכור לי ששאלתי אברך ספרדי וזה מה שהוא אמר לי , ככה אני עושה אבל יכול להיות שאני טועה.
לגבי ברכה שהחיינו היום הגיע אחד לבית כנסת שלנו והוא לא היה בשחרית אתמול אז אמרו לו  לברך על לולב שזה כל אחד מברך וגם שהחיינו אבל עוד פעם עדיף לבדוק עם רב
''כל כבודה בת מלך פנימה''
צניעות זה סוד האושר לחיים מאושרים !

אור הגנוז

  • אורח
בעניין: יש לי כמה שאלות- לסוכות-
« כתוב תגובה #22 ב- : ספטמבר 28, 2007, 01:15:20 PM »
בס"ד

בדקתי בסידור עבודת השם, ושם בקריאת שמע שעל המיטה חסרה המילה אמת בפעם הראשונה, ולי נראה שבטעות השמיטו את המילה "אמת".
כי המילה אמת היא כעין עדות.
וגם בסידורים אשכנזים מופיעה המילה :"אמת" לאחר: "אני ה' אלקיכם".
וכתוב בסידור עבודת השם אומנם שצריך לומר עם הקהל את המילה "אמת" אבל אשכנזים אומרים את המילה "אמת" לגמרי לבד בלי הקהל.
וגם ראיתי בקיצור שולחן ערוך שצריך להסמיך את המילה "אמת" אל "אני ה' אלקיכם" כלומר לומר מיד אחרי.
וכן כתוב למטה בסידור הספרדי שאם לא שמע את השליח ציבור, או מתפלל יחידי אז יאמר "ה' אלקיכם אמת".

אני לא מתמצא בסידורים הספרדים ולא בנוסח התפילות שלהם. אבל לי נראה שגם ספרדים אומרים ביחידות את המילה "אמת". אולי רק בקריאת שמע שעל המיטה לא אומרים את המילה "אמת".

מאור אתה יכול לשאול בבית כנסת אצלכם, את אחד המתפללים לגבי אמירת המילה "אמת" כאשר מתפלל ביחידות? זה יהיה הכי בטוח ובדוק לכולם.

אור הגנוז

  • אורח
בעניין: יש לי כמה שאלות- לסוכות-
« כתוב תגובה #23 ב- : ספטמבר 29, 2007, 09:04:14 PM »
בס"ד

בספר: "מקור חיים השלם" בכרך א' בפרק נב' בעמוד 208 כתוב:

"כל מי שלא אמר "אמת ויציב" בשחרית, ו"אמת ואמונה" בערבית לא יצא ידי חובת המצוה כתיקונה, וצריך לחזור ולומר אמת-ויציב, וטוב לחזור ולקרוא קריאת שמע.

שבע פעמים נזכרה מילת "אמת" בקטעים הפותחים בברכה.
א) אמת ויציב וכו' הדבר הזה עלינו לעולם ועד. חמש עשרה מילים המביעות אמונה אהבה יראה וקבלה. והכל צמוד ומחובר ל"דבר" הזה.
ב) אמת, שה' הוא אלקי עולם, מלכותו קיימת לעולמים, ודבריו על כל דורותינו חוק ולא יעבור.
ג) אמת שהוא גואלנו גואל אבותינו מעולם בכל דור ודור.
ד) אמת שאשרו של אדם הוא בקבלת וקיום מצוות התורה.
ה) אמת שהוא אדון לעמו ומלך גיבור לריב ריבם.
ו) אמת שהוא ראשון והוא אחרון
ז) אמת, ממצרים גאלנו, בכורי מצרים הרג, ואותם בים סוף טבע וכו' ועוד....

בספר: מקור חיים השלם בכרך ד' בפרק קעט בעמוד 21-22 כתוב:

שבכל יום מימי חג הסוכות גומרים את ההלל. בין יחיד ובין בציבור.

מקור חיים השלם, הינו ספר הלכות לספרדים.


איתי

  • בנים
  • שותפים מתקדמים בפורום
  • *****
  • הודעות: 486
  • הערכה: +0/-0
    • ראה פרופיל
בעניין: יש לי כמה שאלות- לסוכות-
« כתוב תגובה #24 ב- : ספטמבר 29, 2007, 10:27:38 PM »
אבל בסידור מסויים שאני מתפלל איתו אומרים רק, "ואמונה .." ובעוד המון סידורים כפי שאני יודע
בלי אמת, מה זה אומר? שהרבה אנשים לא יוצאים ידי חובת המצווה?
הרי אם זה היה חיוב גדול הם היום צריכים לרשום "אמת ואמונה"


ועדין נישארתי תמוה לגבי "אמת" אחרי "אני ה' אלוקיכם "
אם יחיד אומר אותו
הבנתי שאשכנזים כן
אבל ספרדים אני עדין בספק

אור הגנוז

  • אורח
בעניין: יש לי כמה שאלות- לסוכות-
« כתוב תגובה #25 ב- : ספטמבר 30, 2007, 12:26:01 AM »
בס"ד

איתי היקר

היה הכי טוב לו היית הולך לבית כנסת, לפחות פעם אחת ושואל שם אנשים שמתפללים, מה אומרים ומה לא אומרים.

המשפט: אמת, ויציב: נמצאים בשחרית
המשפט: אמת, ואמונה: נמצאים בערבית.

המילה "אמת" באה בהקשר למשפט: "אני ה' אלקיכם: אמת" ולאחר מכן כתוב: והש"ץ אומר: "ה' אלוקיכם: אמת".

בסידור עבודת השם השלם כתוב בשחרית:
"אני ה' אלקיכם: אמת"
והש"ץ אומר: ה' אלקיכם: אמת"
ואחר כך כתוב:
ויציב...

ובתפילת ערבית כתוב הכל למעלה, ובמקום המילה: "ויציב..." כתוב: "ואמונה..."

אני מצרף לכאן שתי תמונות שצילמתי מתוך הסידור. ואולי זה יהיה יותר ברור עכשיו.
תראה שאחד כתוב ויציב...
ושני כתוב ואמונה...

מאור

  • שותפים בפורום
  • ***
  • הודעות: 185
  • הערכה: +0/-0
  • "שויתי השם לנגדי תמיד"
    • ראה פרופיל
בעניין: יש לי כמה שאלות- לסוכות-
« כתוב תגובה #26 ב- : ספטמבר 30, 2007, 06:45:34 PM »
שאלתי אברך והוא אמר כמו שאמרתה שאדם המתפלל ולא הספיק עם החזן
צריך להגיד גם אמת והוא הסביר לי כמו שאמרתה לגבי אמת ואמונה כל זאת...
בקראית שמע שעל המיטה לא צריך כי אין ברכות
ואדם האומר קראית שמע מפני חשש שיעבור זמן קראית שמע זכור לי שהוא אמר גם לא צריך להגיד אמת
מקווה שעכשיו ברור
''כל כבודה בת מלך פנימה''
צניעות זה סוד האושר לחיים מאושרים !

איתי

  • בנים
  • שותפים מתקדמים בפורום
  • *****
  • הודעות: 486
  • הערכה: +0/-0
    • ראה פרופיל
בעניין: יש לי כמה שאלות- לסוכות-
« כתוב תגובה #27 ב- : ספטמבר 30, 2007, 08:38:39 PM »
מצויין תודה לשניכם

לגבי "אמת ואמונה" לא הבנתי משהו

הכוונה שצריך להגיד אמת ואמונה

אמת- של החזן שאומר ה' אלוקיכם אמת
ואמונה- זה הקהל שאומרים עם החזן ביחד?

ואז זה יוצא

1.ה' אלוקכים אמת
ואמונה.....

או שזה צריך להיות כך:

2.ה' אלוקיכם אמת
אמת ואמונה....

ועוד שאלה! על כתיבה בחול המועד
מותר לי לכתוב בחול המועד על דף סיכום על רבנים ועל ישיבות בארץ- כי כשאני קורא משהו אז אני כותב לי במחברת וזה עוזר לי לזכור. כי בילקוט יוסף רשום שמותר לכתוב חידושי תורה וסיכום על רבנים וישיבות אני לא יודע אם זה חידושי תורה....

תודה רבה לך אור גנוז, ולך מאור על כול העזרה הגדולה

אור הגנוז

  • אורח
בעניין: יש לי כמה שאלות- לסוכות-
« כתוב תגובה #28 ב- : ספטמבר 30, 2007, 10:54:34 PM »
בס"ד

הש"ץ צריך לומר בתפילה בבית הכנסת: "ה' אלקיכם אמת". והקהל רק צריך לכוון לצאת ידי חובה. והש"ץ צריך לכוון גם כן להוציא ידי חובה את כל המתפללים.

בשחרית השליח ציבור אומר: "ה' אלקיכם אמת" ואז כולם ממשיכים ואומרים: "ויציב... ואת כל השאר.
ובערבית השליח ציבור אומר: "ה' אלקיכם אמת" (וכל הקהל רק מכוונים אבל שותקים) ומיד שהוא מסיים אז כולם אומרים את ההמשך של קריאת שמע: "ואמונה...ואת כל השאר.

אבל באם אדם ספרדי מתפלל בבית ביחידות אז הוא צריך לומר גם את מה שהשליח ציבור היה צריך לומר ("ה' אלוקיכם אמת") על מנת שלא יחסרו כל הרמ"ח תיבות כנגד רמ"ח איברים.

ואצל אשכנזי המתפלל ביחידות בבית, הוא לא אומר מה שהשליח ציבור היה צריך לומר, אלא הוא מקדים את שלושת המילים: "אל מלך נאמן" ואחר כך הוא אומר: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" וכו'.

לגבי כתיבה בחול המועד:

בעיקרון אסור לכתוב שום דבר בחול המועד.
בעניין כתיבה במחשב: יש הרבה מקילים בגלל שכתיבה במחשב אין לכתיבה קיום, אז הרבה הקלו בזה. ויש למי שכותב במחשב על מי לסמוך.

לגבי כתיבה בעט ונייר:
מותר רק במידה ואם לא יכתוב דברים אז הוא עלול לשכוח, או שזה דבר שאי אפשר לדחות עד אחר חול המועד והחגים. אם לדוגמה: אדם חייב ללכת לקניות, ויש צורך לעשות רשימה על מנת שלא לשכחו דברים, ואי אפשר לדחות את הקניות עד אחר החגים אז מותר להקל שכן זה לא סובל דיחוי וזה לצורך הזמן עכשיו. וכן אם אדם חושב שאם הוא לא יכתוב עכשיו ועד אחר החג הוא ישכח את הדברים אז מותר לו לכתוב בדיעבד.

אולי יותר מאוחר אני אבדוק יותר טוב את ההלכה לגבי כתיבה. מה שכתבתי עכשיו הוא לפי זכרוני. אולי כדאי שתמתין עד יותר מאוחר לגבי עניין של תשובה מדוייקת ביותר.

איתי

  • בנים
  • שותפים מתקדמים בפורום
  • *****
  • הודעות: 486
  • הערכה: +0/-0
    • ראה פרופיל
בעניין: יש לי כמה שאלות- לסוכות-
« כתוב תגובה #29 ב- : ספטמבר 30, 2007, 11:28:52 PM »
סבבה

יש לבאר כי  בחול המועד:
1.אני מסכם הלכות מילקוט יוסף על דף
2.אני מסכם את דף הגמרא במילים שלי
3.אני מסכם על רבנים ועל ישיבות
* אם אני קורא ולא כותב אני ישכח דברים- אז הבנתי שמותר

כמובן שיש לי אפשרות לעשות את כול זה אחרי חול המועד אבל
זה יעכב אותי בלימוד
אז לגבי 1 ו2 זה דיברי תורה וחידושי תורה, אז הבנתי שמותר לכתוב
לגבי 3 אני בספק  אם זה דיברי תורה וחידושי תורה כמו שרשמתי לעיל

אור הגנוז

  • אורח
בעניין: יש לי כמה שאלות- לסוכות-
« כתוב תגובה #30 ב- : אוקטובר 01, 2007, 12:57:36 AM »
בס"ד

אני לא ממש מסתדר עם הלכות של ספרדים. כל אחד מתרגל אל מנהגי עדתו.
אבל קראתי בהלכות של כתיבה אצל אשכנזים כלומר בשמירת שבת כהלכתה על הלכות חול המועד.
ושם כתוב שכל דבר שאם אדם לא יעשה אותו בחול המועד, הוא עשוי להפסיד באם ימתין לאחר מוצאי חול המועד מותר לו לעשות.
כפי שכתבתי למעלה כתיבה במחשב על גבי חול על גבי לוח וכולי וכל דבר שאין בו ממשות מותר לכתוב אף בחול המועד.

באם אדם מחדש חידושי תורה בחול המועד, מצוה גדולה לכתוב אותם ואפילו על גבי נייר. וכן הוא כותב שאם אדם לומד ועשוי לשכוח את לימודו מותר הוא לכתוב את חידושי התורה באם יש חשש שבאם לא יעשה כן, הוא ישכח. (וזה בדיוק מה ששאלת-אז התשובה היא שמותר לכתוב על מנת שלא לשכוח).

ועוד דבר חשוב:
שמא מישהו מהרהר אחרי, שאני משיב פה באתר על שאלות של אנשים וכביכול אני כותב בחול המועד:

אז הוא כותב שם שבאם אדם על ידי כתיבה ואפילו בחול המועד, יכול ללמד הלכה או להפריש אנשים מלעבור על עבירות, אז צריך הוא לעשות זאת. ומותר אפילו לכתוב בכתב יד, וקל וחומר שמותר לכתוב במחשב, שאין האותיות ברות תוקף ואין בהם ממשות, והם נחשבים לדבר שאבד. וכן מותר לצלם חלקים מספר שהם נחוצים לו לצורך מסוים ודווקא בחול המועד.

וכן לגבי דרישת שלום שאם אדם צריך לשלוח מאחר וקיבל מחברו.

אבל באם אדם כתב דברי תורה והוא רוצה לערוך מחדש את הדברים או לחבר אותם בסיכות, אז זה אסור.
מותר להוציא עלונים בחול המועד שאנשים רגילים לקרוא בהם על מנת שלא יבואו אנשים הרגילים לקרוא באותם חוברות ויחפשו חומר אחר שאינו דתי ויכשלו בכך. אבל לעשות לצורך שלאחר חול המועד, הדבר אסור.

וכן אם יכול להיות לאדם הפסד כגון שיש לו תשלומים שונים ואם יאחר את מועד פרעונם ויקבל קנס, או שאם אדם זקוק לכסף מותר לו לעשות הכל כרגיל שכן אלו הם דברים שלצורך גופו ולצורך הזמן.

מאור

  • שותפים בפורום
  • ***
  • הודעות: 185
  • הערכה: +0/-0
  • "שויתי השם לנגדי תמיד"
    • ראה פרופיל
בעניין: יש לי כמה שאלות- לסוכות-
« כתוב תגובה #31 ב- : אוקטובר 01, 2007, 08:23:40 AM »
שמעתי מהאברך שאסור לרשום ספרי תורה ומזוזות כי צריך לכתוב יפה להשקיע לתקן ולמחוק לפעמים
אבל הוא אמר שאם אתה רושם מכתב ואתה לא משקיע בכתב יפה ואתה יודע שלא תתקן את הכתב הלא טוב אז מותר לכתוב ביד
''כל כבודה בת מלך פנימה''
צניעות זה סוד האושר לחיים מאושרים !

איתי

  • בנים
  • שותפים מתקדמים בפורום
  • *****
  • הודעות: 486
  • הערכה: +0/-0
    • ראה פרופיל
בעניין: יש לי כמה שאלות- לסוכות-
« כתוב תגובה #32 ב- : אוקטובר 01, 2007, 09:34:09 AM »
אחלה תודה

אז מה לגבי סיכום על רבנים וישיבות
הבנתי שלמעשה מותר לכתוב את הסיכום על דף כי אמרת
"שכל דבר שאם אדם לא יעשה אותו בחול המועד, הוא עשוי להפסיד באם ימתין לאחר מוצאי חול המועד מותר לו לעשות."

השאלה שלי גם האם סיכומים על רבנים וישיבות נחשבים דברי תורה?

אור הגנוז

  • אורח
בעניין: יש לי כמה שאלות- לסוכות-
« כתוב תגובה #33 ב- : אוקטובר 01, 2007, 12:06:46 PM »
בס"ד

כל דבר שהוא חיוני והכרחי דווקא עכשיו מותר. באם יעבור הזמן ונשכח לעשות דברים שזמנם דווקא עכשיו אז מותר.
לגבי כתיבת מזוזות ואותיות: עברתי על חומר זה. יש בזה באמת איסורים ובעיות. חלק מן הדברים מותרים בתיקון וחלק מותר בשינוי כלשהו. אני פשוט כבר לא זוכר הכל. ישנו כל כך הרבה חומר.

בעיקרון כותבי סתם לרוב לא כותבים בחול המועד כי הפרנסה שלהם נקבעת על פי רצונם, כלומר הם אינם מחוייבים לכתוב סך של מזוזות כלפי מישהו, ולכן הם יכולים שלא לכתוב בחול המועד.
בעיקרון כל דבר שאין הכרחיות לעשות אותו דווקא עכשיו, אז צריך לדחותו לזמן אחר. וקל וחומר שאם אין צורך לציבור בכך.

אבל אם יכול להיגרם נזק לציבור יכול לעשות מלאכה אף בחול המועד. כגון: שאם נשרף משהו בחשמל בבית כנסת וזה יכול להפריע לציבור המתפללים באם הנזק לא יתוקן.

איתי

שאלת לגבי סיכום על רבנים וישיבות. מה הכוונה? באם אתה יכול לכתוב במחשב, הרי זה בוודאי נחשב לדבר שאין לו קיום. ולגבי הכתיבה על רבנים וישיבות, באם זה הכרחי דווקא לזמן הזה ואין אפשרות לדחות זאת לאחר חול המועד? השאלה היא באם זה נחוץ ביותר עבורך ולא יכול להידחות עד לאחר החג השני?
חידושי תורה, וכתיבת דברים שנלמדים על מנת שלא לשכוח הרי זה בסדר גמור.