Welcome, Guest. Please login or register.

כתב נושא: מחפשת סגולה או תפילה נגד עין הרע  (נקרא 4435 פעמים)

גלי7

  • בנות
  • חברים חדשים
  • *****
  • הודעות: 9
  • הערכה: +0/-0
    • ראה פרופיל
מחפשת סגולה או תפילה נגד עין הרע
« ב- : אפריל 04, 2009, 09:29:33 PM »
שבוע טוב,
מזה כמה זמן אני מרגישה שכלום לא מסתדר לי,
אם קניתי משהו, זה נהרס או נפגם בדרך כל שהיא שלא תלויה בי.
ואני מרגישה שיש מישהו שתמיד עם עין צרה לגבי התנהלות חיי ומשפחתי.
מחפשת תפילה או סגולה נגד עין הרע.
שבוע טוב ובשורות טובות.

ישועה

  • ימלא פי תהילתך - כל היום תפארתך !!
  • משתמשת כבוד
  • שותפים מלאים בפורום
  • *****
  • הודעות: 2449
  • הערכה: +0/-0
    • ראה פרופיל
בעניין: מחפשת סגולה או תפילה נגד עין הרע
« כתוב תגובה #1 ב- : אפריל 04, 2009, 10:06:11 PM »
בס"ד

שלום גלי היקרה, שבוע מבורך 8)

אני מצרפת לך קישור למאמר מאוד מעניין על עין הרע שתוכלי לקרוא בע"ה -
http://vitaminim.org/1/index.php?topic=10314.0


לגבי הסגולות, זה מה שמצאתי :

לומר אחד עשר פעמים פסוקים המתחילים באות נ` ומסתיימים באות נ`.
והם מסוגלים להנצל מעין הרע ומכישוף. (טוב גם לאישה מעוברת שלא ישלוט בה או בתינוקה עין הרע).
(מתוך הספר סגולות ותפילות של אהרון זכאי ראש ישיבת אור יום טוב).
 
וכמובן, הכי חשוב, לדבר עם השם יום יום...ולבקש להישמר ממזיקים ומעין הרע  - בדוק ומנוסה.
בנוסף, לקרוא בכל בוקר את ברכות השחר שם ישנה תפילה מיוחדת בנושא.
לומר בלב "בן פורת יוסף, בן פורת עלי עין".

-----------------

 תפילה להישמר מעין הרע ומקרים רעים :
   
יהי רצון מלפניך ה` אלקינו ואלקי אבותינו שתעשה למען שמך הגדול ולמען רחמיך הרבים
יהי נא חסדך לרחמנו ולהסתירנו תחת סתר כנפיך ותן לנו חיים של תורה ויראת שמים.
יהי רצון מלפניך ה` אלקינו ואלקי אבותינו שתעשה למען שמך הגדול ולמען רחמיך הרבים
יהי נא חסדך לרחמנו ולהסתירנו תחת סתר כנפיך ותן לנו חיים של תורה ויראת שמים
פתח לבנו ביראתך ונהיה אנחנו וזרענו וזרע זרענו שתולים בחצרות קדשך ולומדי תורתך ונזכה שיתקדש שמך על ידינו.

ומלטנו מכל דבר רע מיצר הרע ומעין הרע ומכל חולי ומחלה
ותתמיד בריאותינו בבריאות הנפש והגוף ותשכין בביתנו אהבה ואחוה שלום ורעות
ומאוצרך הטוב פרנסנו פרנסה וכלכלה טובה בזכות תורתך הקדושה ושמור צעדינו בצאתנו ובבואינו
לחיים טובים ולשלום מעתה ועד עולם וגזור עלינו ועל עמך ישראל גזרות טובות ועריכת נר לבן ישי מהרה תצמיח,
מלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו כי אתה שומע תפילת כל פה ברוך שומע תפילה.

-----------

וזה עוד משהו נחמד שמצאתי :

סגולה לסילוק הדינים ולכל דבר רע  :
   
לומר י"ב פעמים את המשפט "אין עוד מלבדו".
ואח"כ לומר שלוש פעמים:

"אני מאמינ/ה באמונה שלמה שהכל נעשה מאת ה` יתברך יתעלה ואין שום כוח אחר בעולם כלל".

סגולה זו מועילה לכל דבר ובפרט לסלק מעלינו את הדינים ואת כל כוח הרע שלא ישלטו בנו כלל.

מתוך הספר "נפש החיים" - רבי חיים מוורלז`ין.

---------------

אבל כעקרון, אני אישית לא אוהבת להתעסק עם הדברים האלה יותר מדי...

בשורות טובות נשמה יקרה <.


בס"ד

"וזכני לגדל בנים ובני בנים חכמים ונבונים..
אוהבי ה', יראי אלוקים..
אנשי אמת, זרע קודש, בה' דבקים..
ומאירים בתורה, בתורה ומעשים טובים
ובכל מלאכת עבודת הבורא..!!!! <."

אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך.
ודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות !
(רבי נחמן)

"מִי-הָאִישׁ, הֶחָפֵץ חַיִּים; אֹהֵב יָמִים, לִרְאוֹת טוֹב. נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע; וּשְׂפָתֶיךָ, מִדַּבֵּר מִרְמָה..."

"ואף על פי שהתמהמה, עם כל זה אחכה לו...
עם כל זה אחכה לו, בכל יום שיבוא.." FF

אני 0 - הקב"ה 1 - יחד אנחנו 10 !  KCP

ישועה5 בקרוב <.

אור הגנוז

  • אורח
בעניין: מחפשת סגולה או תפילה נגד עין הרע
« כתוב תגובה #2 ב- : אפריל 04, 2009, 10:52:29 PM »
בס"ד

עכשיו אני מאוד רציני:
הרב שמעון דהאן שליט"א אומר שמי שיש לו עין רעה שישטוף את הבית פעם בחודש עם ק"ג של מלח במי השטיפה וזה יסיר את העין הרע מהבית.

אור הגנוז

  • אורח
בעניין: מחפשת סגולה או תפילה נגד עין הרע
« כתוב תגובה #3 ב- : אפריל 04, 2009, 11:03:59 PM »
בס"ד

עוד מאת הרב על עין הרע. מידע מלא:


עין רעה היא :
המחשבה המוקרנת דרך העין אל האדם או החפץ ומזיקה לו. העין עצמה אינה רעה, העין היא רק כלי המעביר את המחשבה הרעה, ולכן אומרים "עין הרע" ולא "עין רעה".
 בזוהר הקדוש נאמר: כל מי שאינו מאמין בעין הרע כאיו אינו מאמין באלוקי ישראל.
וכתב האר"י  ז"ל:
אף על פי שהסתכלות העין אינה מורגשת לבריות, ברם הוא הדבר שיש בו ממשיות ופועלת הרבה כדבר ממשי .
שנתבונן בדברי חז"ל נראה שהכונה לאדם שמרגיש רע מהצלחת וטובת הזולת.
אין אדם שיוכל להעיד על עצמו שעינו טובה לגמרי. הבריות בדרך כלל מרגישים מי עינו טובה או לא. ואמרו חז"ל : "אפילו עופות מכירים בצרי עין".
חז"ל מיחסים ביותר את העין רעה לרשעים, וכן לקמצנים [הרשע והקמצנות חוברים יחד כי כל התורה תלויה ב "אהבת לרעך כמוך"] וכן למי שכועס .
במיוחד יחסו חז"ל את העין הרע לעפרון , בלעם ,  לאבשלום בנו של דוד המלך וכן לנשים.
יותר מכל אברי האדם אנו מבחינים ומכירים בו דרך עיניו. ואמרו חז"ל בכמה מקומות שהעינים הם על שם החכמה. למרות ששאר חושי האדם כולם באים ונובעים מן החכמה, אבל העין לגודל ערכה מתיחסת לחכמה ביותר. וכן "חכמת אדם תאיר פניו". אין ספק שאור הפנים שורה ונובע ביותר בעינים. גם בענין יופי הגוף, העין היא העקרית אצל חז"ל וכמאמרם: "כלה כלל זמן שעינה יפות אין כל גופה צריך בדיקה". [ובהמשך נמצא גם על העין הטובה ] .

כמובא ב"עולי עין"-
כאשר אדם מרגיש שינוי יוצא דופן ושונה שיש בחברו שינוי זה גורם להתפעות ועוררות הלב, מיד מופיעים אצלו שינויים בהפרשות של חומרים המועברים למחזור הדם וכן שינויים במסלול העצבים אלל המח, זוהי תופעה נפשית הגורמת לתגובה גופנית: דופק לב מואץ, עיניים בוערות וחדות, חוסר מנוחה.. וזוהי תחילתה של עין הרע.
הקשר בין הגוף ונפש אינו ניתן להפרדה, כל פעולה נפשית ריגושית היא פעולה פיזית במהותה. כאשר האדם מקנא בחברו, פעולה זו של קנאה אינה נשארת כישות סתמית בנבכי מוחו וליבו, אלא גורמת להתרחשויות של הפרשת הורמונים המועברים אל הדם, וכן נוצרים שינויים במסלול העצבי אל המוח, וכן מבחינים בשינויים בגלי המוח.
כאשר אדם נמצא במצב ריגושי חזק משתבשות מערכות ויסות של המתווכים הכימיים המעבירים תחושות אל המוח בצורת זרמים חשמליים כאשר מגיע הגל החשמלי לקצה התא הוא גורם להפרשת חומר בשם: אצטיל – כולין, - המגרה את קצה התא הבא, וכדי שהגירוי לא ימשך יתר על המידה, מיד מופיע חומר אחר במפגש בין תא לתא והופך את פרודת האצטיל כולין לפרודה בלתי פעילה .
כאשר משתבשות מערכות הויסות שלל המתווכים הכימיים, האצטיל כולין וחומרים כימיים אחרים ממשיכים לזרום ולהתגבר ביתר שאת והחומר הנקרא כולין אסטראזה שתפקידו להגביל ולווסת את הגירוי בין תא עצב למשנהו, אינו יכו לעמוד בקצב הדוחף קדימה, עוצמת השדה החשמלי מתגבר,
וחומריים כימיים שהיו צריכים להעצר ולא להמשך בדרכם, ממשיכים ביתר שאת להתקדם הלאה ומגיעים אל מערכת העצבים המרכזית הנמצאת במוח אל ה"תלמוס" שהוא אחד הריכוזים החשבוים של תאי העצב המרכזיים , ושל כל דרכי התחושה ואשר נחשב על ידי חוקרים רבים כ"ווסת המוח"
הקובע את פעילותו – הוא מרכז הרגש . בשפה העממית אומרים : "מתפוצץ מקנאה" – זוהי התפרקות רגשית המתבטאת כעין התפוצצות מופנמת. כאשר האדם כועס, מתבטא שחרור האנרגיה בתוכו על ידי פליטת אדים ורוח מאפו . כאשר הוא נמצא בחרדה מתבטא שחרור זה בזיעה קרה. במצב רגשי חזק כמו:  שמחה או צער  - עיניו דומעות , אלה הם בטויים של לחצים ואנרגיה.
ובמה מתבטא שחרור האנרגיה של הקנאה?
הפלטות הלחצים כפי חוץ הינה על ידי ההקרנה במסול העצב העובר דרך העין, זה עודף אנרגיה שלא באה לביטול או לוויסות והרי סופה קלקול אשר נפלט דרך ההקרנה מן העין, ומזיק לכל הנתקל בדרכו.
ועוד מדברי רבותינו :
זהו כוח אשר שם הבורא יתברך בטבע האדם, והוא דוחה אותם תמיד בצורת אדים רעים עפושים המתהווים באדים בתמידות ויוצאים דרך נקבי עור הגוף, וכנגדם מעוכבים אדים טובים הנשארים בגוף. ויכול להיות שיצאו אדים רעים אלה דרך מבט עיניו – ויזיקו לבני אדם המוכנים לקבל, החלשים בגופם ועל ידי זה יגרם הפסד והיזק בגוף וברכוש, ועניין זה הוא מאדים הנוצרים בכל אדם
וכל שכן באדם שיש בו מידות רעות כקנאה, שנאה, תאות ממון, צרות עין, וכו'..
כאשר האדם מקנא בחברו או בחפציו, חלים בו שינויים רוחניים ופיזיים, חום הקנאה נאצר בגופו ונדחס כאויר בבלון נפוח, ונזק חום הקנאה פוגעת בו עצמו, וגורמת לו קיצור ימים.
חז"ל אמרו:  מאה מיתות ולא קנאה אחת .[ מדרש דברים].
הקנאה מוגדרת כחום ואש כדימיון זכוכית מגדלת המרכזת את קרני השמש לנקודה מסוימת ושורפת החפץ המוקרן. המידות הרעות: קנאה, שנאה וכו' יוצרים חום עכרורי בנפש האדם אשר מתפרץ ויוצא דרך העין, אינו מורגש אך מציאותו קימת ומזיקה .



לעיתים קרובות האדם עצמו הוא הגורם שיפגע מעין הרע של אחרים על ידי התנהגות כאשר מתבלט ומפגין את עושרו , חכמתו יופיו לעיני כל מעורר תשומת לב ועין, קנאה וצרות עין בספר שיח יצחק מובא כדוגמא: שכאשר רואים תינוק שמתחיל ללכת את צעדיו הראשונים ומביטים עליו בתמיהה והתפעלות מיד הוא נופל. [ סגולות להשמר מעין הרע בהמשך] .







 מה דגים שבים מים מכסים עליהם ואין עין הרע שולטת בהם והתורה נקראת: "מים"


אמר רבי אליעזר:  "עין רעה, יש להתרחק ממנה ביותר",
 כי בהרף עין פועל העין פעולתו נותן עינו רעה באחר, ולפיכך זאת המדה יותר אפשר לעשות בה הרע לכך ראוי שיתרחק ממנה האדם. וזולת זה כי המדה הרעה הזאת מביאה את האדם לקנאה ולשנאה ולכמה עבירות אשר עצמו מלספר, ולפיכך ממדה זאת יתרחק האדם. ויש מקשים שאם היה כוונתו במה שאמר עין הרע אותם שמזיקים בהבטה שלהם, כמו שתמצא הרבה מזיקין בראייה שלהם, אם כן קשה כיון שהוא בטבע כך לא שייך הרחקה שהרי דבר זה בטבע. וקושיא של כלום היא, אף על גב שהוא בטבע היינו מפני כי הוא נפש רעה ונפש רעה מזיק בטבע, אבל אם לא היה נפש רעה והיה מרגיל עצמו לטוב בסוף יוסר הטבע הרעה הזאת מן העין כי נפש רעה שלו הוא שמחזיק הטבע, ואם אחר כך מגיע היזק מעינו לא נקרא בעל מדת עין רעה, כי בעל עין הרע רצה לומר נפש רעה כמו שאמרנו וכבר אינו נפש רעה. ר' יהושע אומר חבר רע הוא הפך המדה אשר זכר למעלה, כי בעל המדה הזאת כאשר הוא חבר רע הוא מזיק לחבירו ע"י עצה רעה, ומכל שכן שיש בו עין הרע. והוסיף רבי יוסי הכהן שכן רע, כי השכנים הרעים מזיקים זה לזה בכמה דברים אשר הם גורמים היזק לשכניהם במעשיהם, ומכל שכן שהוא מזיק לו בדבור כמו שעושה החבר שמשיא עצה רעה לחבירו שזה עושה חבר רע ומכל שכן שהוא מזיק בעינו. והוסיף רבי שמעון הלוה ואינו משלם, כי יותר מהכל כאשר יפעל רע למי שעשה עמו טובה והוא משלם לו רעה להחזיק בממונו וזה יותר רע, והנה בודאי דבר זה הוא כנגד הרואה את הנולד, שהרי פירשנו הרואה את הנולד ובשביל זה הוא טוב וגומל חסד לחבירו שיודע כי דבר זה עומד לתשלום, וזה הוא הפך זה שהוא רשע ואינו משלם ונועל דלת לפניו פעם אחר, ומכל שכן שכל אשר עשה השכן הרע שהוא גורם היזק לחבירו שעושה זה גם כן, ומכל שכן מה שעושה בעל עין הרע שעושה גם כן. והוסיף רבי אלעזר בן ערך לומר:
 לב רע שבכלל מדה הרעה הזאת כאשר הוא לב רע נכללו כל המדות הרעות אשר נזכרו לפני זה שהוא פועל הכל וכמו שאמר רבן יוחנן בן זכאי בכלל דבריו דבריכם, וכן היה פירוש המאמר הזה נכון ויתורצו השאלות. והכל הוא בסדר, כי תחלה זכר המדה הטובה שיפעל בעין, ואחר זה זכר אשר יפעל הטוב לחבירו בדבור, ואחר כך זכר הטוב שיפעול לחבירו במעשה וחבירו נהנה והוא אינו חסר, כמו שהוא דרך השכנים שעושים הטוב לשכניהם השכן נהנה והוא בלתי חסר, כי מה שישאיל כליו וכיוצא בזה מן הטובות שעושים השכני' אינו חסר, ואין זה כמו מי שגומל חסד בממונו לחבירו, ולכך זכר אחריו הרואה את הנולד. ויותר מזה מי שעושה חסד לחבירו ומטיב אף בדבר שהוא הפסד אליו וזהו בעל לב טוב שמטיב לאחר אף אם הוא מפסיד דבר. וכן המדה הרעה שזכר כל אחד ואחד, שכל אחד ואחד הוסיף על שלפניו ויבא כראוי הלוה ואינו משלם.

אמרו חז"ל תשעים ותשע מתים מעין הרע ורק אחד בדרך ארץ [בבא מציעא ק"ז]


ספר נתיבות עולם ב - נתיב עין טוב - פרק א
ומאוד מאוד צריך האדם להזהר מעין הרע,
 הן הוא בעצמו כמו שאמרו במדרש (ילקוט מקץ מ"ב) שיעקב צוה את בניו שאמר להם למה תתראו שלא יהיו נכנסים כולם ביחד מפני עין הרע שלא ישלוט בהם, וגם ממון שלו ישמור מעין הרע, ובפרק מקום שנהגו (פסחים נ', ב') המשתכר בקנים ובקנקנים אין רואה סימן ברכה לעולם מאי טעמא משום דנפישי שלטא בהו עינא בישא, הרי לך כי מאוד יש לשמור ממונו מעין הרע, ולכך אמרו ז"ל יצו ה' אתך את הברכה באסמיך אין הברכה שולטת אלא בדבר הסמוי מן העין, וזה מפני כח העין, ודבר זה ענין גדול .

"וטוב עין הוא יברך"
ספר דרך חיים - פרק ב משנה ט
 כי מי שיש לו עין טובה היא מדה שגורם לאדם טוב הרבה, שאין דבר שרגיל בו האדם כמו זאת, כי כל שעה וכל רגע רואה אצל בני אדם עושר וגדולה ושאר מעלות ועינו טובה בבריות, הרי מדה זאת יותר רגיל בה משאר מדות טובות, שלא יוכל האדם לעשות אותה המדה תמיד כמו שבעל מדה זאת אפשר לו לתת עינו טובה כהרף עין. ולכך אמר שידבק במדה הזאת ביותר מכל שאר מדות. והוסיף רבי יהושע חבר טוב, שכאשר הוא חבר טוב לאחד, בודאי בכלל זה הוא בעל עין טובה כי אם הוא בעל עין רעה לא יוכל להיות חבר טוב מפני עין הרע שבו, ויותר טוב מדת חבר שהחבר טוב יעשה הטוב בחברתו אליו בעצתו, כמו דרך החברים שהם חברים בעצה זה לזה, ודבר זה יותר מן עין טובה וזה בדבור ובעצה ועין טוב הוא בראיה בלבד ובכלל זה עין טובה:
הנהגות צדיקים - כללים מרבי אליעזר צבי מקאמרנא





מסכת אבות :
עין טובה - מסתפק במה שיש לו ואינו מבקש דברים יתירים ואינו מקנא כשרואה שיש לחבריו יותר ממנו:

עין טובה - מסתפק במה שיש לו ואינו חומד ממון אחרים. שכן מצינו באברהם שאמר למלך סדום (בראשית יד) אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך:
אבות דרבי נתן פרק ארבעה עשר
אמר להם צאו וראו איזוהי דרך טובה שידבק בה האדם כדי שיכנס בה לעוה"ב. נכנס רבי אליעזר ואמר עין טובה. נכנס רבי יהושע ואמר חבר טוב. נכנס רבי יוסי ואמר שכן טוב יצר טוב ואשה טובה.

מסכת דרך ארץ זוטא פרק שלישי
 תן דעתך עד שיצא מפיך חשוב מעשיך בדרך ארץ ותן שכר לפסיעותיך צדק הדין עליך והוצא עצמך [מן התרעומות] הוי דן את חבירך לכף זכות ואל תכריעהו לכף חובה הוי שש בחלקך והתנאה במיעוטך ואל תשנא את המוכיחך יהי חלקך מבורך לעולם עין טובה .

ספר חדושי אגדות חלק שני עמוד עו - מסכת סוטה

ואמר רבי יהושע בן לוי אין נותנין כוס של ברכה לברך אלא לטוב עין:


אין נותנין כוס לברך אלא לטוב וכו'. פירוש כי בעל עין הרע הפך הברכה, שהוא מבטל הברכה ונותן עין הרע בדבר, ולפיכך אין ראוי לברכה רק בעל עין טובה, שהוא בעל ברכה לא בעל עין הרע. ודע כי עין (הרע) טובה מתיחס אל כוס של ברכה, והפך זה רע [עין] הפך כוס של ברכה, כי על העין הרע נאמר חסר עין ועין טוב נאמר עליו מלא עין, כמו על כוס של ברכה, וכן נאמר בעין שובע כמו שאמרו להשביע עינו, ולפיכך העין דומה לכוס אם הוא עין טוב הוא כמו מלא וראוי לכוס של ברכה שצריך שיהיה מלא ואם הוא עין רע הוא כמו כוס חסר ואין ראוי לכוס של ברכה, ולפיכך דבר זה אחד מן עשרה דברים שנותן עינו בו, כי הכוס דומה לו ומתיחס לו, ולכך אמר אין נותנין כוס של ברכת המזון רק לבעל עין טוב:
ואמר רבי יהושע בן לוי מנין שאפילו עופות וכו':
שאפילו עופות השמים מכירין וכו'. פירוש כי רע עין כ"כ כח שלו במה שהוא בעל העדר שמגיע הרגשה זאת אפי' לעופות השמים, [ומרחיקים ממנו בדרך הטבע], ואינם נמשכים אחריו דכתיב (משלי א') כי חנם מזורה הרשת בעיני כל בעל כנף, כלומר שהם מרגישים כי חנם מזורה הרשת, שלא נתן להם לאכול כי אם לצוד אותם, לכך אינם באים ברשותו כמו שיבאו לאיש שאינו מקפיד כל כך על המזון, וזה פירוש הכתוב כי חנם מזורה הרשת בעיני כל בעל כנף, שמרגישים בעלי כנף כאשר הוא חנם מזורה .

ספר צדקת הצדיק אות [קצ]
 ובלשון חכמים עין יפה ועין טובה רצה לומר: נדיבות הלב ושאינו מקנא וכן בלשון הכתוב טוב עין וגו' כי נתן וגו'. וההיפוך עין רע ובלשון הכתוב רע עין וזה החסרון הוא בזרעא דיוסף דייקא כמ"ש אפרים לא יקנא וגו' כי שורש יוסף ירא חטא שזהו שמירת העין והוא אותיות ראי"ה כטעם מחוי להו יצחק הקב"ה בעיניהו (שבת פט:) שזה מכח יצחק וממדתו. והנדיבות הוא ממדת האהבה חסד לאברהם שהוא ממש ההיפך וא"כ אדרבא הם עיניהם יפות ובעלי עין טובה יותר ממנו:


הכתב והקבלה                        
ובמה יהיו אהובים לבריות, בזמן שיהיו בעלי עין טובה ונפש שפלה וחברתן טובה ודבורן ומשאן בנחת עם הבריות, ידועים מענין כי ידעתיו למען אשר יצוה שענינו אהבה וחבה:

משנה מסכת אבות פרק ב
צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם. רבי אליעזר אומר, עין טובה. רבי יהושע אומר, חבר טוב. רבי יוסי אומר, שכן טוב. רבי שמעון אומר, הרואה את הנולד. רבי אלעזר אומר, לב טוב.

תלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף לג/א
יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתתן לי לב טוב חלק טוב יצר טוב חבר טוב שם טוב עין טובה .

המאירי על מסכת אבות פרק ב משנה יב
א"ל צאו וראו איזוהי דרך טובה שידבק בו האדם להיותה כשורש לכל מידות הטובות ואמר ר' אליעזר עין טובה כלומר שיהא נהנה בטובת זולתו שאז יתאהב לכל אדם ויהיה ענינו מקובל אצל הכל והכל מקובלים אצלו ואהבת העולם הוא שורש כל המדות .

רמב"ם יד החזקה - הלכות דעות פרק ב
מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות וכן לא יהיה בעל נפש רחבה נבהל להון ולא עצב ובטל ממלאכה אלא בעל עין טובה ממעט בעסק ועוסק בתורה ואותו המעט שהוא חלקו ישמח בו ולא בעל קטטה ולא בעל קנאה ולא בעל תאוה ולא רודף אחר הכבוד כך אמרו חכמים הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם .


ילקוט שמעוני תהלים - פרק עב - רמז תתה
ישאו הרים שלום. וכי ההרים נושאים שלום, אלא בזמן שהפירות מרובין השלום בעולם ובזמן שהפירות אין מרובין מריבה בעולם, כיצד אדם נכנס לתוך כרם של חברו הוא אומר לו מה אתה עושה בתוך כרמי ומריבין זה עם זה, ובזמן שהפירות מרובין עין טובה בעולם ושלום בעולם שנאמר והיה ביום ההוא נאם ה' תקראו איש אל רעהו תחת גפן ואל תחת תאנה:


ספר ראשית חכמה - שער הענוה - פרק ראשון
איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע, מאי וסר מרע אמרו איוב וותרן בממונו היה מנהגו של עולם חצי פרוטה לחנוני איוב וותרה לו משלו, עד כאן לשונו. וצריך לומר כי וסר מרע פי' שהיה טוב עין, כי מי שיש לו צרות עין נקרא רע עין וכיון שאמר סר מרע פירו' מצרות ורעות עין והיה טוב שהוא הפך הרע היה וותרן בממונו, וכן רבי פרידא שפי' במסכת עירובין שהאריך ימים שחיה ד' מאות שנה בשביל שלא כעס ולמד ההלכה לתלמידו ד' מאות פעמים, וכן צריך שיהיה שח עינים כמדת עין העליון שהוא שח ושפל להשפיע לעלם,

ספר גור אריה על בראשית פרק לז פסוק ב
ואלו ג' דברים במילה רע  :
 לשון הרע, מפני שלשון הרע אינו דומה לאלו ג', כי יצר הרע דבק באדם,
 וכן עין הרע וכן לב רע, לאפוקי לשון הרע אין דבק דבר רע באדם רק שהוא פעל רע, וכל אלו הג' הם מזג רע באדם, ואף עין רעה יש בני אדם שיש להם מזג רע בעין, מזיקים ושורפים בעיניהם, ולא כן לשון הרע שאינו ממזג רע בלשון, רק המפעל הוא רע, לכך לא כלל עמהם לשון הרע. אי נמי כי אלו ג' נקראים "רע" בכתוב בפירוש:

מדרש תנחומא מצורע פרק ד
והצרעת זרחה במצחו ועל המשלח מדנים בין אחים מנין מפרעה שנאמר (בראשית יב) וינגע ה' את פרעה לפי שנטל שרה מאברהם ועל עין הרע א"ר יצחק כיון שעיניו של אדם רעה להשאיל חפציו אדם הולך ואמר ליה השאילני מגלך השאילני קרדומך או כל כלי חפץ והוא אומר ארור הוא מי שיש לו מגל או קרדום מה הקב"ה עושה מלקה אותו בצרעת ובא לכהן ואמר כנגע נראה לי בבית והוא מצוה ונתץ את הבית והכל רואין כליו כשהן גרורין ומוציאן לחוץ ומפרסמין את כליו והכל אומרים לא היה אומר שאין לו מגל שאין לו קרדום הרי יש לו חפץ פלוני ופלוני שלא רצה להשאיל והיה עינו צרה להשאיל .
מלבי"ם על משלי

עין טובה היפך הקנאה שהיא עין הרע :
 ובעל עין טובה ישפוט כפי החכמה שהיא טובה בעצם, ובעל עין הרע ישפוט כפי דרך הסכלות בל יתן מלחמו לדל, וכדומה,
פירוש הרמ"ק לספר יצירה פרק שישי
שלש ראייות יפות לעין, עין טובה עין בושה עין נאמנת, שלש ראייות רעות לעין, עין נאיפה ועין רעה ועין מגונבת .

ספר חדושי אגדות חלק שלישי עמוד נג - מסכת בבא מציעא  אישון העין -  אש
ומי שסובר והסיר ה' ממך כל החולי זו עין הרע כי עין הרע יש בו כח אשר שורף ומקבל האדם היזק מן המזיק בעל עין הרע אשר יש לו אשיי שורף, וסבר כי יסוד האש עיקר שעל ידו בא שנוי בעולם לפי כח היסוד הזה.
נבהל להון איש רע עין, הרע עין - שאין רוצה להשפיע לאחרים, רק הוא נבהל להון – ועל ידי כך חסר יבואנו - שיקומו הרשעים וישללו ממונו, כי גם איש אמונים לא יעמוד בפני דוחק הלחם כ"ש ההמון, עבד לוה וכו' זורע עולה וכו' טוב עין הוא יבורך וכו'.

משנה מסכת אבות פרק ב
רבי יהושע אומר:
עין הרע, ויצר הרע, ושנאת הבריות, מוציאין את האדם מן העולם:
עין הרע - כמו עין רעה. שאינו מסתפק במה שיש לו ומחזר אחר דברים אחרים.
ויש מפרשים עין הרע. שמכניס עין הרע בממון חבירו או בבניו ומזיק לו:
יצר הרע - רוב התאוה. הרמב"ם:
ושנאת הבריות - שנאת חנם. ורמב"ם פי' שמואס חברת הבריות ואוהב לישב יחידי. ואני שמעתי אדם קשה שמביא עליו שנאת הבריות וגורם שהכל שונאים אותו:
והוא חולי המרה השחורה שיביא האדם למאוס ראית עיניו וישנאהו. וייטב לו חברת החיות והתבודד במדברות וביערות. ויבחר לו מקום שאינו מיושב. זה אצלם לא מצד פרישות רק לרוע תאותם וקנאתם בזולתם. אלו ימיתו האדם בלא ספק. כי יחלה גופו וימות טרם עתו. ע"כ. ומ"ש עוד הר"ב אדם קשה שמביא עליו שנאת הבריות כתב במדרש שמואל שיש מפרשים שהכל מקללין אותו ותחול עליו קללתם.
עין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות מוציאין וכו'.. שהקנאה נמשכת מעין הרע והתאוה נמשכת מיצר הרע. והכבוד הוא סבת שנאת הבריות שאין שנאוי לבריות כמו הרודף אחר הכבוד.
כמו שאמר רבי יהושע: עין הרע והוא צרות עין וחמדת ממון ויצר הרע על העריות ושנאת הבריות מוציאין את האדם מן העולם, כי חמדת הממון תטרידו במה שאי אפשר לו לסבול ויצה"ר ימית לו את בשרו ויחליאהו ושנאת הבריות תעורר עליו מדנים עד שתהרגהו .

ספר דרך חיים - פרק ב משנה יא
 ויש לך לדעת כי ג' דברים שנקראים בכתוב רעים האחד יצר הרע שנאמר (בראשית ה') כי יצר לב האדם רע מנעוריו, השני עין רעה שנקרא בכתוב רע (משלי כ"ג) אל תלחם לחם רע עין, וכן הלב נאמר עליו רע אחר שרירות לבם הרע (ירמי' ג') וכן בכמה מקומות, ולפיכך אמר כאשר יש לאדם עין הרע שדבק בו הרע ביותר, וכן יצר הרע שנקרא רע בשביל גודל הרע שנמצא בו, ושנאת הבריות אינו אלא בשביל לב הרע כדכתיב (ויקרא י"ט) לא תשנא את אחיך בלבבך ואין השנאה רק בלב. ולא אמר סתם לב רע כמו שאמר למעלה לב רע, מפני כי לב רע נאמר אפילו כאשר מונע את עצמו מן הצדקה וכיוצא בזה, ולענין זה שאמר שמוציא את האדם מן העולם אין ראוי רק אם כ"כ הוא לב רע עד שהוא שונא את הבריות וזהו לב רע גמור. ולכך אמר כי אלו ג' דברים מוציאין את האדם מן העולם,,,

ספר דרך חיים - פרק ב משנה יד
, אבל עין הרע אין לבהמה שאין לבהמה כח נפשי נבדל רק אל האדם כי הנפש לבהמה אינו נחשב רק כגוף, ועיקר יצר הרע בעריות שהוא לגוף ודבר זה מבואר, וכאשר יצר הרע שהוא רע דבק בגוף האדם מוציא את האדם מן העולם אחר שההעדר שהוא הרע דבק בחלק הזה. וכן שנאת חנם כי הבריות הם האדם ואם שונא את האדם במה שהוא אדם יש בו פחיתות וחסרון מצד שהוא אדם, כי אם הוא אדם שלם לא יהיה שונא את הבריות אשר הם אדם רק שיש בו פחיתות במה שהוא אדם, ולפיכך דבר זה מוציא את האדם מן העולם. וכדי שלא תצא מזה עד שתעמוד על עיקר דבר זה, מה שאמר עין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות מוציאין את האדם מן העוה"ז, יש לך לדעת כי המיתה מגעת אל האדם כאשר הוא סר מן האמצע אשר נברא האדם עליו ונוטה אל אחד הקצוות בזה מגיע אל האדם המיתה. ודבר זה מבואר שכל מיתה הוא קצה אבל השווי והמצוע הוא החיים כמו שהארכנו למעלה.

ספר דרך חיים - פרק ב משנה יד
כי האדם שהוא בעל עין הרע פועל ביותר בכח נפשו עד שהוא שורף הכל בעין שלו, וזה תגבורת נפשי יותר מן הראוי ובזה הוא יוצא לקצה אחד, שאין האדם נברא רק על השווי מגוף ונפש,

ספר דרך חיים - פרק ב משנה יד
ומעתה התבאר לך מה שאמר בכאן עין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות מוציאין את האדם מן העולם, מפני כי היציאה מן העולם הוא ע"י שהוא יוצא לקצה שעי"ז דבק בו ההעדר ודבר זה יציאה מן העולם, וכן כאשר האדם מתנגד אל עצמו נוטה אל ההעדר. ותבין איך עין הרע יציאה מצד השמאל, ויצה"ר יציאה מצד הימין, ושנאת הבריות היא יציאה מן האדם עצמו שהוא היושר כמו שהתבאר, והבן זה כי הם דברים עמוקים בחכמה. והנה תראה בעיניך כי ר"י נתן מוסר לכל חלקי האדם, שהרי התחיל בנפש וכחות שלו שממנו עין הרע, ואח"כ נתן מוסר לגוף שבו יצה"ר כמו שהתבאר למעלה, ואח"כ נתן מוסר לאדם מצד שהוא אדם שלא ישנא את הבריות ולא ישנאוהו,
פרוש:     ספר דרך חיים -
 כי אין הקנאה כל כך כמו עין הרע, ואין התאוה כמו יצר הרע, ואין רודף אחר הכבוד כל כך כמו שנאת הבריות ודי בזה אם תבין הדברים. ומפני שאמר אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו כי יש קנקן חדש מלא ישן ויש קנקן ישן אפילו חדש אין בו, ומפני זה כאשר הוא יניק וחכים הוא מבקש כבוד וגדולה ביותר כדרך הילדים שהם רודפים כבוד מכל שכן הקנאה שהם מקנאים באחרים,

[מדרש רבה ויקרא פרשה יז פסקה ג ]
על עשרה דברים נגעים באים והם :
עבודה זרה .
 ועל גילוי עריות  .
ועל שפיכות דמים
ועל חילול השם .
 ועל ברכת השם .
 ועל הגוזל את הרבים .
ועל גוזל את שאינו שלו .
ועל גסי הרוח .
ועל לשון הרע .
 ועל עין הרע .
ועוד
ילקוט שמעוני זכריה - פרק ה - רמז תקעב
ילמדנו רבינו על כמה דברים נגעים באים, שנו רבותינו על אחד עשר דברים נגעים באים, ואלו הם, על ע"א, ועל קללת השם, ועל גלוי עריות, ועל הגנבות, ועל לשון הרע, ועל עדות שקר, ועל הדיין שהוא מקלקל את הדין, ועל שבועת שוא, ועל שנכנס בתחום שאינו שלו, ועל החושב מחשבות של שקר, ועל משלח מדנים בין אחים, ויש אומרים אף על עין הרע ואתה דורש את כולם .

אבות דרבי נתן פרק ששה עשר
 עין הרע כיצד מלמד שכשם שאדם רואה את ביתו של עצמו כך יהא רואה ביתו של חבירו. וכשם שאדם רוצה שלא להוציא שם רע על אשתו ובניו כך יהא אדם רוצה שלא להוציא שם רע על אשת חבירו ועל בניו של חבירו. ד"א עין הרע כיצד שלא תהא עינו של אדם צר במשנתו של חבירו. מעשה באדם אחד שהיה עינו צרה במשנתו של חבירו נתקצרו חייו ונפטר והלך לו:

מסכת דרך ארץ זוטא פרק ששי                 השלבים לדעת מתי יהיה באדם עין הרע
          תחלת עבירה  הרהור הלב
          שניה לה        ליצנות
שלישית לה   גסות הרוח
רביעית לה     אכזריות
          חמישית לה    הבטלה
ששית לה       שנאת חנם
שביעית לה     עין הרע      הוא שאמר שלמה (משלי כו) כי יחנן (את) קולו אל תאמן בו וגו':



פירוש היעב"ץ לאבות - פרק ה משנה כג
וכל הפוסל וכו',
 לפי שיש בבני אדם חנפים שאינם רוצים להיות רשעים בעיני הכל, נתן סימן אחד נכיר מי שהוא פסול, והם אותם אשר מחפשים מומי האדם, והם בעלי עין הרע ומטילים מום בכל הדברים .

ספר מגלה עמוקות - אופן קפט            וזה סוד עי"ן הרע,

שהם הק"ל קליפות שעולה עי"ן, ויצר הרע שהוא סמאל רוכב על ק"ל, מוציאין האדם מן העולם. ולכן יוסף הוא שטנו של עשו שהוא סמאל, כי הוא בן פורת עלי עין (בראשית מט כב), אל תקרי עלי עין אלא עולי עין (ברכות (כ' ע"א), שעולה על ק"ל, ולא ירא מעין הרע. וזה סוד אלמלא ניתנה רשות לעין לראות אין בריה יכולה לעמוד (שם ברכות ו' [ע"א]), וסוד אין יצר הרע שולט אלא מה שעיני"ו רואות (סוטה ח' [ע"א]), וסוד מלאך המות מלא עיני"ם .

ליקוטי מוהר"ן מהדורא קמא סימן נה אות ג
וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'ולא עוד אלא שזוכה בדין', שנאמר:
"מרום משפטיך מנגדו". וזאת הזכיה שזוכה בדין, שמלמדין עליו זכות, על ידי זה נצול הצדיק מרע עין של הרשע. כי לסלק הדין והמשפט, צריך לזה התגלות היד, בבחינת (דברים ל"ב): "ותאחז במשפט ידי", שלא לשלט על הרשע. וכשנתגלה יד ה', אזי נעשה צל, שבו נתכסה הצדיק מארס של הרע עין, בבחינת (ישעיה נ"א) "ובצל ידי כסיתיך". כי הרשעים בגלות המר הזה, עיניהם לטושים כראי מוצק. וארס עיניו מביטים למרחוק, בבחינת (תהלים כ"ב): "המה יביטו יראו בי". ועל ידי הצל כהו מאור עיניו ונחשכים, שאין הארס שלהם יכול להזיק. אבל הצדיקים שמאור עיניהם בזמן הזה קטן, בבחינת (ישעיה מ"ב): "מי עור כמשולם". ועל ידי הצל נתחזק מאור עיניהם, כדרך חלושי הראות שאינם יכולים לראות היטב כשאור חזק וגדול, וצריכים לצל כדי שיוכלו לראות:
וזהו (תהלים ל"ז) צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו, היינו עם רע עין כנ"ל, וה' לא יעזבנו בידו. "בידו" דיקא, היינו בהתגלות יד ה' כנ"ל. ועל ידי מה נתגלה יד ה', על ידי ולא ירשיענו בהשפטו. על ידי בחינת: "ותאחז במשפט ידי", בחינת:
"מרום משפטיך" כנ"ל. כי על ידי זה כהו מאור עיני הרשע, בבחינת (ישעיה כ"ח):
"שגו בראיה, על ידי פקו פליליה", זהו בחינת משפט, שזוכה בדין. על ידי זה שגו בראיה, נחשך מאור עיניו כנ"ל:

 מקורות "עין הרע"  המוזכר בתורתנו הקדושה
נתחיל מבראשית  שבו הוזכר עין הרע :

ספר יערות דבש חלק ראשון - דרוש ט (המשך)  
"ויהיו שניהם ערומים ולא יתבוששו",
ואדם הראשון חשב שאין מציאות סטרא אחרא [ צד הרע ] כלל בעולם, ושמש עם חוה לעין כל, ואמרינן דראה נחש ונתקנן, כי היה להם אז מכל מקום קצת כח, והתחילה עין הרע, עד שגרם החטא ואח"כ נעשה ערום והוצרכו לחפות בעלי תאנים, כדכתיב [בראשית ג, יא] "מי הגיד לך כי עירום אתה"?,
וה' ידע מתחלה, ולכך באמת דעתו היתה שאדם הראשון יתנהג בצניעות כדי שלא יתגברו החיצונים [הרע] .


רבינו בחיי על בראשית פרק טז פסוק ה  
ישפוט ה' ביני וביניך - דרשו רבותינו ז"ל כל מי שהרתיע אחר מדת הדין לא יצא שפוי מתחת ידה. ראויה היתה שרה להגיע לשנותיו של אברהם, ועל ידי שאמרה ישפוט ה' נמנע מחייה מ"ח שנים. אמר ר' הושעיא ביני ובנך כתיב, כבר כתוב ויבא אל הגר ותהר, וכבר היה העובר במעיה, ומה ת"ל הנך הרה וילדת בן, אלא מלמד שהכניסה בה עין הרע והפילה עוברה.
רש"י : הוא שהמלאך אומר להגר הנך הרה והלא כבר הרתה והוא מבשר לה שתהר אלא מלמד
שהפילה הריון הראשון:

כלי יקר על בראשית פרק כד פסוק יד    
 היה רע עין על כן צוה להרחיק הכנענים שהם בעלי עין הרע, כי הכסף יענה ויעיד על הכל .
ילקוט שמעוני בראשית
אדני שמעני ארץ ארבע מאות שקל כסף זהו שאמר הכתוב נבהל להון איש רע עין זה עפרון שהכניס עין הרע בממונו של אברהם .

ספר קומץ המנחה חלק ב אות [נא]
 באלכסנדרוס בגלגל העין דמעט עפר מכסה עין הצרה ואין מסתפקת בכל תענוג ותקיל ע"ש ולכך מקום קבורה זו של גופי אבות העולם הכוללים כל העולם הוא בקצה שדה עפרון שהוא הרע עין כמשאז"ל (וכן הוא בגימטריה) מה שהוא רע עין ואין מסתפק במעט ודבר זה הוא לו בקצה שדהו ובסוף אדם למות מראין לו הקבורה הרומז על הנ"ל .

הנזכרים בעלי עין טובה הם:
כלי יקר על בראשית פרק כד פסוק כב  רבקה היתה בעלת עין טובה :
 ע"י ששלטה בלוחות ראשונות עין הרע לפי שנתנו בפומבי ובקולי קולות ואולי, נותני עין הרע בלוחות יענשו מדה כנגד מדה והיינו בעין הרע, ע"כ נרמז לה השקלים המגינים בעד עין הרע, ולפי שאליעזר בדק את רבקה אם היא בעלת עין טובה ומצאה כן, על כן נתן לה הבקע המכפר על עין הרע ומגין עליו, כי כל בעל עין יפה ניצול מעין הרע ראיה מיוסף שהיה בעל עין יפה, ומשם רועה אבן ישראל על כן נתברך בברכת בן פרת עלי עין, קרי ביה עולי עין, שהם עולים למעלה מן העין, דלא שלטה עינא בישא בכל מי שבא מזרעו של יוסף, וכן רבקה בזכות שהיתה בעלת עין טובה תזכה למצות השקלים שטעמם להציל מן עין הרע בשעת המספר:


מדרש רבה שמות פרשה מז פסקה ג  
ד"א כתב לך בזכותך אני נותן להם את התורה אמר ר' שמעון בן חלפתא הוא שמשה אומר להן לישראל ויכתוב על הלוחות כמכתב הראשון ויתנם ה' אלי לי נתנם ואני נהגתי עמכם עין טובה ונתתי אותה לכם לכך נאמר כתוב לך בזכותך את הדברים האלה .

ילקוט שמעוני משלי - פרק כב - רמז תתקס
לטוב עין שנאמר טוב עין הוא יבורך, אל תקרי יבורך אלא יברך. ד"א טוב עין הוא יבורך זה משה, דא"ר יוסי בר חנינא בתחלה לא נתנה תורה אלא למשה ולזרעו שנאמר כתב לך פסל לך מה פסולתן שלך יהא אף כתבן שלך יהא, נהג בה משה עין טובה ונתנה לישראל שנאמר תורה צו לנו משה מורשה, ועליו הכתוב אומר טוב עין הוא יבורך.



בתי מדרשות חלק ב - לקוטי מדרשים מכתב יד - פרשת לך  אברהם אבינו

יד אם מחוט ועד שרוך נעל וגו' בא וראה עין טובה שהיה באברהם אבינו שהרי בידו ביזת ששה עשר מלכים וכשאמר לו מלך סדום תן לי הנפש והרכוש קח לך לא קיבל עליו אלא נתן לו את הכל שנאמר אם מחוט ועד שרוך נעל:


כלי יקר על בראשית פרק מט פסוק כב
בן פרת יוסף בן פרת עלי עין. אמר יעקב כי יוסף מצד עצמו הוא בן פרת לשון פריה ורביה, כי יוסף לשון הוספה כמו יוסף עליכם ככם אלף פעמים. ואמר בן פורת עלי עין, מצד שהוא בעל חן על דרך שנאמר (אסתר ב טו) נושאת חן בעיני כל רואיה ע"כ יהיה עלי עין, שאין עין הרע שולט במי שנושא חן בעיני כל רואיו, והמופת על זה שהרי בנות צעדה עלי שור להסתכל ביופיו, ואעפ"כ לא ניזק מצד עין הרע אע"פ שבמקום שהריבוי מצוי אז ביותר העין הרע מצוי, מ"מ יהיה יוסף בן פרת שיפרה וירבה כדגים הללו, ואעפ"כ יהיה בן פרת חנו נטוי עלי עין הרואה לבל יזיקו:
רבינו בחיי על בראשית פרק ל פסוק לח
 ואל תתמה בזה אם כח עין הרע גדול כל כך שהוא שולט אפילו בדברים שהנס מתפשט בהם, שכן מצינו בלידת השבטים שבשביל דבור אחד של לאה שאמרה אודה את ה' שנתנה הודאה בבן רביעי על שהכירה שנטלה יותר מחלקה שלט בה עין הרע, הוא שכתוב מיד ותעמוד מלדת. ועוד מצינו בבני יוסף שהיה הנס מתפשט בהם בדברים מברכת אביהם שאמר (בראשית מט) בן פורת יוסף בן פורת עלי עין. כשאמרו ליהושע (יהושע יז) ואני עם רב אשר עד כה ברכני ה' השיב להם יהושע אם עם רב אתה עלה לך היערה, ודרשו רז"ל החביאו עצמכם ביערות כדי שלא ישלוט בכם עין הרע. ועוד אין לך מעשה נס גדול כענין מתן תורה ושם מצינו ששלטה בו עין הרע, וכן אמרו רז"ל למה נשתברו לוחות ראשונות לפי שנתנו בפומבי שלטה בהן עין הרע ונשתברו, לוחות שניות שנתנו בצנעה שנאמר (שמות לד) ואיש לא יעלה עמך וגם איש אל ירא בכל ההר לא שלטה בהן עין הרע ולא נשתברו. ומזה עשה יעקב ענין המקלות שהוא מעשה טבע כדי להעלים מעשה הנס שלא יבינו לבן ואנשיו ושלא ישלוט בו עין הרע:


אור הגנוז

  • אורח
בעניין: מחפשת סגולה או תפילה נגד עין הרע
« כתוב תגובה #4 ב- : אפריל 04, 2009, 11:04:34 PM »
בס"ד

המשך:

רש"י על בראשית פרק מב פסוק ה
בתוך הבאים - מטמינין עצמן שלא יכירום לפי שצוה להם אביהם שלא יתראו כולם בפתח א' אלא שיכנס כ"א בפתחו כדי שלא תשלוט בהם עין הרע שכולם נאים וכולם גבורים:
 כי היה הרעב - מוסב אל הבאים, כי היה הרעב בארץ כנען והיו באים הרבה שיירות משם:
יברך את הנערים - מנשה ואפרים:
 וידגו - כדגים הללו שפרים ורבים ואין עין הרע שולטת בהם.
רש"י על בראשית פרק מט פסוק כב
 יוסף פורת  - לשון פריה ורביה.
 ויש מ"א בו המתישבים על הלשון בשעה שבא עשו לקראת יעקב בכולן קדמו האמהות ללכת לפני בניהם להשתחוות וברחל כתיב: נגש יוסף ורחל וישתחוו. אמר יוסף רשע הזה עינו רמה שמא יתן עינו באמי יצא לפניה ושרבב קומתו לכסותה והוא שברכו אביו בן פורת הגדלת עצמך יוסף עלי עין של עשו לפיכך זכית לגדולה:
 בנות צעדה עלי שור - להסתכל בך בצאתך על מצרים. ועוד דרשוהו לענין שלא ישלוט בזרעו עין הרע. ואף כשברך מנשה ואפרים ברכם כדגים שאין עין הרע שולטת בהם.

למה לא שלטה עין הרע ביוסף?
אור החיים על בראשית פרק מט פסוק כב
 שאשת פוטיפר קראה לכל נשי השרים והגדולים והכניסה ליוסף לשרת לפניהם, וקבוצם והקפם היה כאצעדה זו, "עלי שור" כדי להביט בו, ואע"פ כן רוח הקודש מעידה עליו שלא הביט און, וכשם שהוא לא הסתכל בהן, כמו כן לא תשלוט  עליו עין הרע . [מכיון ששמר על עיניו]
ונתן ברכת הריבוי דוקא ליוסף, כי שמו מורה על התוספות והרבוי,
ואחר שהזכיר, נזק של עין הרע של כל רואיו שניצל ממנו, חזר להזכיר ענין שני בדומה לו, כי גם אחיו נתקנאו בו ונתנו בו עיניהם וניצול גם מהם .

יציאת מצרים
וכן מצינו בדרז"ל שאמר הש"י שגאולת מצרים לפי שהיה כל-כך בפומבי, וברגע יצאו מבירא עמיקתא מאפילה לאור גדול, שלט עין הרע, אבל לעתיד נאמר (משלי ד', יח) ואורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום, ר"ל כמו אור היום שמאיר ובא בהדרגה מעט מעט עד שנעשה אור גדול, ומתוק האור עי"ז וטוב לעינים שלא ישלוט בו עין הרע, מאחר שהוא בהדרגה, הרי משנה הקב"ה מדתו לטובת ישראל:

היא צפורה שנאמר:  אשה כושית לקח [שהיא מדינית]:
ורש"י ז"ל פירש:  אשה כושית אשה יפה, ועל שם נויה נקראת כושית, כאדם הקורא לבתו נאה כושית שלא תשלוט בה עין הרע. ויהיה פירוש על אודות האשה הכושית על אודות גרושיה, כי אשה כושית לקח ועכשיו גרשה, וכן כושית בגימטריא יפת מראה:

עין הרע שלטה:  בלוחות  הברית  המשכן  ובית המקדש
ספר גור אריה על שמות פרק לח פסוק כא
 וזה ידוע ממה שנשתברו הלוחות מפני שניתנו בפומבי ושלט בהם עין הרע  .
ומפני שכאן כתיב "אלה פקודי המשכן" שנמנו כל המשכן, ומפני כך שלט בהם עין הרע, שכל דבר שבמנין עין הרע שולט בו ומפני שהיה מנין לכל דבר שבמשכן, שלט עין הרע בזה. וכן בית המקדש, כל דבר שהיה במקדש היה בו מנין כאשר נכתב בפירוש, וכל מקום שיש מנין עין הרע שולט בו:
וכן בית המקדש, כל דבר שהיה במקדש היה בו מנין כאשר נכתב בפירוש, וכל מקום שיש מנין עין הרע שולט בו:
רש"י על שמות פרק ל
כי תשא - לשון קבלה כתרגומו כשתחפוץ לקבל סכום מנינם לדעת כמה הם אל תמנם לגלגולת אלא יתנו כל אחד מחצית השקל ותמנה את השקלים ותדע מנינם:
 ולא יהיה בהם נגף - שהמנין שולט בו עין הרע והדבר בא עליהם כמו שמצינו בימי דוד:

מדרש תנחומא כי תשא פרק לא
 וכאן וגם איש אל ירא הלוחות ראשונות על שנתנו בפומבי לפיכך שלטה בהם עין הרע ונשתברו וכאן א"ל הקב"ה אין לך יפה מן הצניעות שנאמר (מיכה ו) ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת:

מדרש תנחומא נשא פרק יז
 ויהי ביום כלות משה מה כתיב למעלה מן הענין יברכך ה' וישמרך אמר רבי יהושע דסכנין משל למלך שקידש ועשה לבתו קדושין ושלטה בה עין הרע עמד המלך להשיא בתו מה עשה נתן לה קמיע ואמר לה הקמיע זה יהא עליך שלא תשלוט בך עין הרע כך כשנתן הקב"ה התורה לישראל עשה להם פומבי שנאמר (שמות כ) וכל העם רואים את הקולות ולא היו אלא קדושין שנאמר (שם יט) ויאמר ה' אל משה לך אל העם וקדשתם וגו' ושלטה בהם עין הרע ונשתברו הלוחות שנאמר
כלי יקר על בראשית פרק מב פסוק יד  אזהרת יעקב לבניו
 מתחלה אמר מרגלים אתם מאחר שהטמנתם אתכם בתוך הבאים, ועוד נתן מופת שני שהרי ערות הארץ באתם לראות, כי נכנסתם בעשרה שערי העיר, ויאמרו לא אדוני וגו' כלנו בני איש אחד נחנו וגו'. ובזה תרצו ההטמנה לומר כי אנו מתייראים מן עין הרע, ויאמר אליהם לא כי ערות הארץ באתם לראות .
רש"י יהושע פרק יז פסוק יח
כי הר יהיה לך - אותו שאמרתי לך עלה לך היערה. כי יער הוא ובראתו - כי יער הוא ואינו ראוי אלא לעם רב ויבראוהו ויפנוהו. ובראתו - אתה שאתה עם רב. והיה לך תוצאותיו כי תוריש את הכנעני - על ידי שאתה עם רב. כי רכב ברזל לו - ואין אחד משאר השבטים כדאי להלחם בו. כי חזק הוא - ואתה יש בך היכולת ותורישנו. ורבותינו פירשו (בבא בתרא קיח א): עלה לך היערה, החביאו עצמכם ביערות שלא תשלוט בכם עין הרע.


בית עולמים -                             
בלעם בן בעור שהיה המומחה הגדול לעין הרע היה "שתום עין" .
וזה סוד עצת בלעם להחטיא את ישראל בבנות מדין לקלקול ברית שהוא הגורם ביטול הקליפות וחצים לההוא רע עין ולכן ע"י רבתה מגפה בישראל שהכניסה הסט"א בהם עין הרע ונתקן הדבר ע"י פינחס שהיה מזרעו של יוסף דלא שלטא בי' עינא בישא ולזה כתיב הנני נותן לו את בריתי שלום והוא הקמת הקשת .
ובלעם היה רוצה לקלל ישראל ולהטיל בהם עין הרע כמו שכתוב: "וירא בלעם את ישראל שוכן לשבטיו" וכו',

רש"י שמואל א פרק יז פסוק לח     
הזוהר הקדוש מפליג מאוד בכח עיני דוד המלך, וזה לשונו:
"בכל מקום שהיה דוד מסתכל בעין הרע היה ממשיך כל מיני צרעת".
וכן ניסים גדולים נעשו בעינים שלל דוד. ורשעים שהיו מסתכלים בהם זעו, ואימה ופחד נכנס בלבם. ומצד שני מובא בזוהר : "דוד היו לו עינים של רחמנות מעלות חן וחוט ירוק בהן ובשעה שהלך למלחמה היה אותו חוט מתהפך ונעשה אדום, וכאשר כעסו במלחמה היה החוט חוזר למראהו".
עוד מובא : "דוד היה משפיל עייניו בארץ מפני רבונו, ועוד כל מיני גונים היו נוצצים בעיניו של דוד ולא היה בעולם דבר יפה כמו עיניו של דוד".
ולכך אמרו :





את דוד מדיו - נהפכו להיות כמדת דוד משנמשח בשמן המשחה, אף שהיו של שאול שהיה גבוה מכל העם משכמו ומעלה וכיון שראה שאול כן, הכניס בו עין הרע, והרגיש דוד בדבר .

אבן עזרא על תהילים פרק ז פסוק א
 על דברי כוש בן ימיני - יש אומרים שהוא שאול שהיה יפה כדרך כי אשה כושית לקח וזה רחוק בעיני שיורידו מלת שבח לגנאי וזה הפך סגיא נהור ומה שאמרו רז"ל שלא הזכירו לברכה שלא תשלוט בו עין הרע.
ילקוט שמעוני שמואל א -
וילבש שאול את דוד מדיו. וכתיב בשאול משכמו ומעלה גבוה מכל העם כיון שהלבישו בגדיו והיה ראוי למלכות מיד היו עשויים לו, יכון שראה שאול שהיו עשויין לו מיד הכניס בו עין הרע, כיון שראה דוד שהכניס בו עין הרע אמר דוד לא אוכל ללכת באלה כי לא נסיתיי,

ספר חדושי אגדות חלק רביעי עמוד קנו - מסכת נדה     אבשלום היתה בו עין הרע
כי כבר התבאר, כי מה שנקרא עין הרע הוא מורה על ההעדר הגמור שזהו ענין הרע, וההעדר הוא הפך המציאות, ולכך אבשלום שהיה לו עין שהוא רע, והוא נותן ההעדר ומבקש לבלוע את אביו שעל ידו היה לו המציאות, ולא יקשה מעתה איך דבר זה אפשר שהיה רוצה להפסיד את מי שהיה סבה למציאותו, אבל דבר זה הגיע לו מצד העין שהוא רע ועל ידו ההעדר. ולפיכך רצה לתת העדר לאביו, שהוא הפך אל העדרו במה שנתן לו המציאות וההפך מבקש דבר שהוא הפכו. ולהורות על (שבח) [כח] של אבשלום בעין שלו שהיה חפץ להעדיר את הכל, אמר כי כ"כ היה כח העין של אבשלום שירד בעינו עד חוטמו, וכל כך היה חכו של עין עד שהוא רוצה לבלעותו, כי אבא שאול היה גדול בדורו ונכנס בעין אבשלום, כל כך גדול כחו של עינו. שהרי העין שלו היה בולע את הגדול שאין גדול ממנו והיה בולע אותו לגמרי עד חוטמו שאי אפשר לבלוע אותו יותר.
ליקוטי מוהר"ן
"אולי יראה ה' בעיני".
"בעיני" דיקא, כי מי שרואה שנופל לרע עין, אם אינו מרגיש בעצמו שיוכל לעמד בזה להנצל ממנו, צריך לברח ממנו. אבל מי שיכול לתקן, אזי צריך לתקן. וצריך לראות מהות בחינת הרע עין, כדי לידע השרש שצריך לתקן על ידו, כי יש כמה בחינות רע עין. וכשנופל לרע עין של התנשאות, שעינו צרה בהתנשאות של חברו, צריך להכניע בהשרש של ההתנשאות. היינו בשרש המלכות, שהוא בחינת משיח. והוא שרש המלכות, בבחינת (שמואל א ב): "ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו". והוא בחינת טוב עין, בבחינת (שם ט"ז): "יפה עינים וטוב ראי", הנאמר בדוד, שהוא משיח:
תניא: אבא שאול אומר, קובר מתים הייתי. פעם אחת נפתחה מערה מתחתי, ועמדתי בגלגל עינו של מת, עד חטמי. כשחזרתי לאחורי, אמרו עין של אבשלום הוה:
וזה שאמר אבא שאול, קובר מתים הייתי. כי אבא שאול השתדל לתקן תמיד את הרע עין, הנקרא מיתה .
בעניין כספים ועושר
ספר גור אריה על שמות פרק כה פסוק ב
ואם תאמר, לפעמים יהיה לאדם הרבה ממון ויתן נדבה מעט, ומי שהוא עני יתן הרבה, ולא יהיה זה שוה לפי ערך הממון, והיה ראוי שיתן אותו שיש לו ממון רב - הרבה, ואותו שיש לו מעט - מעט. כי אין הענין כן, כי אותן שיש להם הרבה, והם רע עין ועיניהם צרה ליתן, אינם עשירים בממון. אבל העשיר הוא שיש לו עין טוב ולב טוב, כי הרע עין הוא חסר, אבל מי שיש לו לב טוב ונותן בעין יפה, זהו עשיר, שהרי יש לו הרבה שנותן ומשפיע לאחרים,




ספר יערות דבש
"כל דבר הסמוי מן העין אין עין הרע שולט בו",
(כל דבר הסמוי מן העין אין עין הרע שולט בו, ולכך בית הכנסת ובית המדרש שסמוי מעין, אין עין הרע שולט ולכך נתקיימה ברכתו, אך זהו אם תלמיד חכם חבוש בבית המדרש לא יראה ולא ימצא בשוק, אבל אם צריך לילך בשווקים לחזור אחר פרנסתה פשוטה חל עליו עין הרע וגם זו לא תתקיים):

כל פרסום שאינו לצורך גורם לגרות בו את עין הרע, לכן ישתדל שבמעשיו לא יגרום לתהיות בני אדם עליו ולמשיכת תשומת לב , ולכן :

אל יבליט אדם בנו לטובה , ומי לנו גדול מיעקב אבינו שעשה לבנו יוסף כותונת פסים ומזה נתקנאו בו אחיו ושנאו אותו ומכרו אותו וכו'..
ולא חכם - יותר מדאי, שלא יהיה תימה בעיני הבריות, ומתוך שנדברין בו שולטת בו עין הרע .
אדם שהעשיר פתאום שאז הבריות תמהין עלל עושרו אמרו חז"ל: "יקח במקצת הממון ספר תורה או תפילין או יפריש כסף לדברי מצוה ובזכות זה יתקיים ממונו".
שיעשה סגולה מנכסיו – מעשר וצדקה ובכך יבטל העין הרע ממנו ומרוחיו .

הנהגות צדיקים - הנהגות ישרות
המספר שבח אדם בחכמה או עושר או בנים וכיוצא חייב לברכו שלא ישלוט בו עין הרע ואם נותן עין הרע בחבירו כן ינתן בו מלבד ענשו יעלה באשו .

צבע התכלת שומר מעין הרע , ראוי להלביש את התינוק בצבע תכלת, [ הזוהר הקדוש].
המשכן היה בתכלית השלמות וציווה הקדוש ברוך הוא לפרוש עליו בגד תכלת, שתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד .

הלובש ציצית אין יצר הרע יכולל להרע לו בעין רעה. [הזוהר הקדוש].

בקש רחמים שלא ישלוט בך עין הרע בכיסוי הראש ובאימה כדי שישמע תפלתך,
[כיסוי הראש מועיל נגד עין הרע ].
על ידי למוד זכות על שהאדם מלמד על הרשע על ידי זה אדם נצול מרוע עין של הרשע.
מה שהרשע זוכה הוא הכל לטובת הצדיק.

מי שעוצם עינים מראות רע על ידי כך נצול מביזיונות .

"אין העין יכול לראות אלא מה שנותנים לו רשות לראות.
אפילו שיהיה הדבר לפניו אינו יכול לראות עד שנותנים לו רשות מן השמים לראות".

מי שיש לו כאב עינים בידוע שדינין שורים עליו.

מי שדינים שורים עליו יסתכל בכל פעם על השמים .

הסתכלות בכל פעם אל השמים זה מבטל שנאת אויבים .



ספר ראשית חכמה - שער האהבה - פרק עשירי
ולכן צריך לתת השבח והברכה לבורא בלב טוב ועין טוב ובשמחה, וכן פירשו בזוהר (זוהר פרשת במדבר) אמר שם על פסוק ה' זכרנו יברך שכאשר האדם מזכיר שבח חבירו צריך לברכו כדי שלא ישלוט בו עין הרע .

המאירי על מסכת בבא מציעא דף קז/א
אסור לאדם לעמוד על שדה חברו בשעה שעומדת בקמתה שמא ישלט בה עין הרע ויביא עצמו לידי רנון הבריות ואף מפני זו אמרו דרך עצה שלא יקח אדם קרקע סמוכה לעיר ביותר אלא אם כן דעתו להקיפה בגדר עד שלא תהא העין שולטת בה:
באור:
שהגינה יש בה היזק ראיה ושגדולי המחברים נראה שדעתם שאין בגנה היזק ראיה שמא אתה מתמיה לדבריהם ממה שאמרו בסוגיא זו גינה שאני שנראה שהגנה יש בה היזק ראיה אף ביתר מן החצרות ומ"מ יש לפרש בה כן גינה שאני שאין שם היזק ראיה לבד אלא היזק ממון מצד עין הרע שהרי אף בשדה שאין שם היזק ראיה אסרו לעמוד עליה בשעה שעומדת בקומתה והגנה מתוך והפירות והירק מצויין בה תמיד הרי היא כשדה העומדת בקומתה.

שו"ע אורח חיים סימן קמא
יכולים לקרות ב' אחים זה אחר זה והבן אחר האב ואין מניחים אלא בשביל עין הרע ואפי' אם א' הוא השביעי וא' הוא המפטיר לא יקראו השני בשמו משום עין הרע (מהרי"ל):

שו"ע אבן העזר סימן סב
אם יש שני חתנים יחד מברכים ברכת חתנים אחת לשניהם: הגה ואפילו לא היו החתנים ביחד אלא שהיה דעתו על שניהם כמו שנתבאר בי"ד סי' רס"ה לענין מילה וי"א דאין לברך לב' חתנים ביחד משום עין הרע וכן נוהגין לעשות לכל אחד חופה בפני עצמו ולברך לכל אחד אבל לאחר הסעודה מברכין להרבה חתנים ביחד אם אכלו ביחד:

ספר אליהו רבה או"ח - סימן תקצו
 [לבוש] דגים וכו' חיים לזכר וכו'. עוד טעם לסימן שלא ישלוט בנו עין הרע כדגים ונפרה ונרבה כדגים. [ממתכת או כסף שתולים על הבגד או על בגדי התינוק].

קריאת פרק לא' בתהלים סגולתו להנצל מעין הרע .

שו"ע סימן קפג - הלכות נזקי ממון
ואפילו בעסקיו ובמעשיו שאין בהם חשש היזק עין הרע, אם עושה בביתו וברשותו, אסור לראות שלא מדעתו, כי שמא אינו חפץ שידעו אחרים במעשיו ועסקיו. ודרך ארץ הוא כשאחד רואה שחברו עוסק במלאכתו, יברכנו ויאמר לו "תצלח במעשיד":

ספר חסידים - סימן תשצב
על כל דברים שאין רגיל להיות, צריך להתחנן עליו, כגון אשה שילדה תאומים שיתקיימו שניהם, ויותר צריך להתחנן אם ילדה שנים בתוך שָנה, מפני עין הרע .



ספר קב הישר - פרק כו
אבל הזוהר פירש בענין אחר אל תלחם לחם רע עין: כי הוא כמו שער בנפשו של האוכל, כי כל האוכל מאכל אצל הרע עין אח"כ אותו האכילה הוא בנפשו של האוכל כמו סם המות. ולא יגיעו ימים מועטים שיבא אליו איזה חולי ולפעמים יגיע אף שיחלה בחולי שיש בו סכנה. ולכן לא רצה רבינו הקדוש לאכול משום אדם כי היה מתיירא לנפשו שלא יהנה מן איזה צרי העין ואח"כ בהכרח שיבא אליו איזה חולי. וא"כ כל מי שהוא צר עין גורם רעה לעצמו וגורם רעה לאחרים. ולפעמים כשימות האדם האוכל מאכל אצל הצר עין אזי בגרמא דיליה הוא מת וצריך לעשות תשובה על זה.
סגולה בהבדלה
הבדלה במוצאי שבת הוא להבדיל בין שרים השולטים בשבת לשולטים בחול, כשיוצא שבת עולה מגיהנם יצר הרע של עין הרע ורוצה לשלוט בישראל, ובשעה שאומרים ויהי נועם בורחים.

מדרש רבה במדבר פרשה ז פסקה ה
 דרבי יצחק דאמר על עין הרע כשאדם צר עין ואינו משאיל את כליו הקב"ה משלח צרעת בביתו ומוציא כליו לחוץ והבריות אומרים פלוני שלא היה משאיל כליו ואומר שלא היו לו כלים הרי שהיה לו כלים .

ספר חסד לאברהם - מעין ד - נהר נ
וידע שהלובש בגדי פשתן לבן אין שולט בו לא עין הרע ולא רוח רעה ולא שום מיני כישוף .

מדרש רבה דברים פרשה ו פסקה ח
כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו ר' מאיר אומר אף לא נגעי קרוביו ועל ידי מה הנגעים באים על ידי עין הרע אמר רבי יצחק בנוהג שבעולם אדם אומר לחבירו השאילני קרדומך שאבקע בו העץ הזה והוא אומר לו אין לי מעין רעה כך הוא אומר בחייך השאילני הכברה שלך ויש לו והוא אומר אין לי מעין רעה מיד בא הנגע על ביתו .

מדרש משלי פרשה פרשה א
בני אל תלך בדרך אתם. אלו אומות העולם. שנאמר (ויקרא כ, כג) ולא תלכו בחקות הגוים. מנע רגלך מנתיבתם. מלעבוד עבודה זרה. שנאמר (שם) כי אל תשתחוה לאל אחר:
כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפוך דם. כי חנם מזורה הרשת בעיני כל בעל כנף. כנגד צרי עין אמר שלמה מקרא זה. שאפילו עופות ודגים אינן נכנסין למצודתן של צרי עין, לכך נאמר, בעיני כל בעל כנף. והם לדמם יארובו. אלו צרי עין .

מדרש תהילים מזמור נג
 אל ישים אדוני את לבו אל איש הבליעל. מהו בליעל, זה עין הרע .

ספר שיחות מוהר"ן
ודע שסגולה לעין הרע - סנפיר של דג לעשן בו. וסימן סנפיר בגימטריא רע עין. וביותר מסוגל סנפיר של מן דגים שקורין אותו שלעיין. לשון נופל על לשון, של עין:
עוד שמעתי בשמו זכרונו לברכה נסח אחר: לתלות הסנפיר הנ"ל על האדם או תינוק שמורגל שיהיה לו לפעמים עין הרע, יתלו עליו סנפיר הנ"ל וינצל כנ"ל:
וספר לי עוד שאז אמר שעין הרע נמשך מהארבע מאות איש שהלכו עם עשו להלחם עם יעקב, כמו שכתוב (בראשית לב ז) "וארבע מאות איש עמו". ואיתא (תלב): שהלכו להטיל עין רעה חס ושלום במחנה של יעקב. וסנפיר הוא מספר ארבע מאות שהוא מספר רע עין במכוון כנ"ל. וכל זה הוא כנגד הארבע מאות איש של עשו הנ"ל שמהם נמשך הרע עין כנ"ל, ועל כן סנפיר מציל מזה כנ"ל. ועוד חשב אז כמה דברים שעולים ארבע מאות שהם שיכים לענין זה:

מי שנכנס לעיר ומתירא מפני עין הרע, יחזיק אגודל ימינו בשמאלו ואגודל שמאלו בימינו ויאמר כך: "אני פלוני בן פלוני מזרעו שלל יוסף בא שאין עין הרע שולטת בו" ואם הוא מתירא מעין הרע שלו – יראה על דפנו של נחירו השמאלי.  [ברכות נ"ה] .

הנהגות צדיקים -
ולהיות חוזר בתשובה על כל עונותיו ועיקר הלימוד ללמד ג"כ לאחרים שיהיה עץ עושה פרי טוב שנהנין ממנו בני אדם התלמידים שהם קרוים בנים ובזה יזכה צאצאיו ירבה כחול ימים לשוט בים התלמוד עם התלמידים שהם כדגי הים ואין עין הרע שולט בו כי יכנס לגדר הטוב זו תורה ואין רע מדבק בטוב וטוב לו בעולם הזה ובעולם הבא.

הנהגות צדיקים -
 מי שיודע בשורה טובה לחבירו יבשרנו במהירות כי מצוה גדולה היא כי זה לו למשיב נפש ממש וכן מי שמספר בשבחו של חבירו בבנים או בממון יברכנו שלא ישלוט בו עין הרע וכן יזהיר לבר ישראל שיודיע לו מכשול וכמו שכתוב  להלוות לעני בשעת דחקו:
לא קדמני אדם שלום :
והטעם כי ענוה מביא לאריכות ימים לפי שעל האדם הגבוה ברוחו הכל מתרעמין עליו ומקטרגין עליו אבל לאדם שפל רוח בעיניו של עצמו אין משגיחין עליו לקטרג עליו והכל מלמדין עליו זכות בין עליונים ובין התחתונים ואין שום עין הרע שולט עליו כלל:




ואלו הן: י"ז במרחשון, יום ה' שבט, ך' אדר, כ"ה ניסן, כ"ט באייר,
ט"ז בסיון, כ"ז סיון, כ"ד כ"ו בתמוז, כ' אב, כ"ו אב, ויום כ"ז באב, ויום י"ב אלול.
והנה באלו הימים הנזכרים יש ליזהר מאוד שלא ילכו הילדים יחידים אף ברחובות כי
הרוחות מצויין בעולם ויש להם רשות ח"ו ליכנס לתינוק או תינוקות רחמנא ליצלן.
כי אלו העתים הם קבועים לשלוחי דין לפעול בעתים הקבועים הנ"ל.
כמה אחריות והרפתקאות על האדם הענוש,
כמה רוחות טובות הן המביאים ברכות טובות על העולם,
וכמה רוחות רעות הן המביאין ח"ו אוירין בישין וחלאים רעים ונאמנים.
ועל כולן צריך האדם לעורר רחמים ולהתפלל לפני אדון העולם להצילו
ואת עמו ישראל מכל עניני' רעים הנ"ל. ובאלו הימים הנזכרים לעיל יש רשות
לבעלי עינים רעות ליתן עין הרע לתינוק או להכניס עין הרע בממון של חבירו,
ולכן צריך האדם להזהר בהם מאוד .
[מתוך ספר קב הישר]




ספר קב הישר - פרק לב
 ודע כי אותן י"א פסוקים המתחילין באות נו"ן ומסיימין באות נו"ן קבלה הוא בידי שהן טובים מפני כשפים ועין הרע. ועל כן טוב לומר אחרי י"א פסוקים הנזכרים במעמדות המתחילין בנו"ן תפלה קצרה זו, רבש"ע הצל עמך בית ישראל מכל מיני כשופים ומכל מיני עין הרע, וכשם שפרשת כנפיך על אבותינו שבמדבר שלא שלט עליהם עינא בישא דבלעם בן בעור כן תפרוס כנפיך עלינו ברחמיך הרבים להיותינו מכוסים (במכסה ובהנהגה) בשמותיך הקדושים מכל עינא בישא אתה סתר לי רני פלט וגומר. וכל אשה כשהיא מעוברת כשהיא אומרת הי"א פסוקים הנ"ל תהיה בטוחה דלא שלטא עיני בישא על הולד. ע"כ יזהר האדם לומר י"א פסוקים הנ"ל ויהיה ניצול מעין רע אמן כן יהי רצון:

ספר קב הישר - פרק פה
"בך ה' חסיתי אל אבושה לעולם בצדקתך פלטני"
 ויכוין בזה הפסוק שמתחיל באות ב' ומסיים באות יו"ד שהן רמז לי"ב שבטים ויאמר, רבונו של עולם בזכות י"ב שבטים שמרני והצילני מכל חטא ומכל מיני עין הרע שלא ישלוט בי ולא בזרעי וזרע זרעי עד עולם, ולא ישלוט עין הרע לא במאודנו ולא בגופנו, "ה' ישמור צאתי ובואי לחיים ולשלום מעתה ועד עולם", "ה' צילי על יד ימיני" "נדעה ונרדפה לדעת את ה".


"הפוחד מעין הרע גורם לעצמו את ההיזק הכי גדול מעין הרע" .



סגולה ועצה טובה לכל הירא מעין הרע לומר את הפסוק שברך יעקב ליוסף:
"בן פורת יוסף בן פורת עלי עין" .[בראשית מ"ט].
עשב הנקרא "רודה" סגולתו מנוסית, מפורסמת, וידועה שמבטלת עין הרע בלשון המקרא נקרא: "פיגם" . [ הרב חיד"א] .


ספר קול מבשר ח"א - פרשת דברים
ידוד אלקיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב (דברים א' י). במדרש (דב"ר פרשה א' י"א), זה שאמר הכתוב (תהלים ה'), אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך. והגיד הרר"ב מפשיסחא ז"ל, על פי הנודע שפסוק זה מסוגל להנצל מעין הרע. ולכן, בשעה שבירך משה רבינו ע"ה את ישראל, ה' אלקיכם הרבה אתכם וגו', חשש משום עין הרע שלא ישלוט ח"ו בישראל, ועל זה אמר המדרש, זש"ה אשתחוה אל היכל קדשך וגו', ואז אין לחוש עוד לעין הרע.

לקוטי תפילות חלק ראשון - תפילה נד  תפילה
רבונו של עולם רבונו של עולם, מלא רחמים, טוב ומטיב לכל, טוב עין,
 אתה לבד יודע את עצם התגברות הרע עין שמתגבר עלינו מאד. שעינו רעה בקדושת ישראל עם קדוש. ובכל יום ויום מתגבר עלינו ביותר בכמה תחבולות להרחיקנו חס ושלום מעבודתך באמת, ורודף אותנו מאד. מלא רחמים, מלא טוב, אתה ידעת את לבבנו, אתה ידעת את כל אשר עבר עלינו על ידי הרע עין של האויבים והשונאים הרודפים אחר הבאים להתקרב באמת לעבודתך ולתורתך. וגם אתה ידעת גדל חלישותנו לעמד נגד עינם הרעה. ועתה הודיענו נא אבינו שבשמים אנה מפניהם נברח, ואיה איפוא המקום להתחבא ולהטמן מפני עינם הרעה. הביטה בעניינו כי רבו מכאובינו וצרות לבבנו. "הטה אלהי אזנך ושמע. פקח עיניך וראה שוממותינו, כי לא על צדקותינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על רחמיך הרבים". כי ידענו באמת כי אנחנו בעצמנו החיבים בכל זה. כי לולא חטאינו ופשעינו המרובים והעצומים, לא היינו צריכים להתירא מפניהם כלל. אבל מה נעשה אבינו, כי הסכלנו הרבה מאד. חטאנו העוינו והרשענו וסרנו ממצותיך. פעמים רבות הצלתנו, ואנחנו מרינו עצותיך, "ותמוגנו ביד עווננו". ובכל זאת אנו חפצים ומשתוקקים ומחכים ומיחלים בכל עת להתקרב לעבודתך באמת, כי אתה רוצה בתשובה כי חנון ורחום אתה וקרוב לכל קוראיך באמת, ועתה הצילנו נא ברחמיך מן הרע עין. כי אין לנו שום כח לעמד נגד אחד משונאינו אף כי נגד כולם. ואין לנו על מי להשען כי אם על אבינו שבשמים, לך לבד עיני תלויות, לך לבד עיני צופיות, "דלו עיני למרום". אולי יראה יהוה בעיני, אולי יחוס אולי ירחם. הבט נא רחם נא והושיעה נא צאן מרעיתך. ואל ימשל בנו הרעעין כלל. "הבט משמים וראה" כי היינו לעג וקלס. "הבט משמים וראה מזבול קדשך ותפארתך איה קנאתך וגבורתך. המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו":
מלא רחמים טוב לכל טוב ומטיב, טוב ומטיב לרעים ולטובים, טוב באמת תמיד, הטוב כי לא כלו רחמיך והמרחם כי לא תמו חסדיך, רחם עלינו ברחמיך הרבים והצילנו מרע עין מכל הבחינות. הן שלא יהיה לנו שום עין רעה כלל, הן שלא ישלט בנו שום עין רעה משום אדם ומשום נברא שבעולם. ותביט עלי בעינך הטוב בעינא חדא דרחמי ותמשיך ותשפיע עלי טוב עין. ותשמרני ותצילני שלא יהיה עיני רעה כלל בגדולת חברי ובגדולת כל העולם כולו. ותצילני מפגם הראות ותשמרני תמיד שלא אסתכל בשום דבר המביא לידי הרהורים חס ושלום. ולא בשום דבר הפוגם את העינים. "העבר עיני מראות שוא בדרכך חייני". הצילני מעין נואפת. "שמרה נפשי והצילני אל אבוש כי חסיתי בך". וכל מה שחטאתי עויתי ופשעתי לפניך ופגמתי בעיני בשוגג ובמזיד באנס וברצון, והרע בעיניך עשיתי מנעורי עד היום הזה, על הכל תמחל ותכפר ותסלח לי, אלוה סליחות חנון המרבה לסלוח. ותזכני מעתה להיות טוב עין בכל הבחינות בקדושה ובטהרה גדולה כרצונך הטוב באמת:
ספר חרדים - פרק סו
הרואה את חבירו ומקנא בו, משרה עליו עין הרע של ס"מ, וכל שכן אם מדבר עליו כמה טוב יש לפלוני, והוא חבירו של בלעם שראה את ישראל בעין הרע ואמר בפיו :  "מה טובו אהליך" …

ספר גור אריה על בראשית - פרק כא פסוק יד
 כי רוב חלאים הם על ידי עין הרע, כדאיתא בפרק הפועלים "והסיר ה' ממך כל חולי" (דברים ז, טו) זו עין הרע כדאיתא התם, ואם אין עין הרע - יש לו סבה אחרת שהיא כמו עין:


זקנות בעלות מום הם בכושר להזיק, זקנים, בעלי מום, בעלי מרה שחורה, בעלי מידות רעות, עיניים כחולות ובהירות, בעלי גבות מאוחדים .       

השפעת העין הרע יותר גדולה כאשר ההסתכלות נעשית בעין אחת
כדוגמת צלף היורה בנשקו – עוצם עין אחת .

אנשים בעלי אופי חזק המקרינים סמכות .



ליקוטי מוהר"ן                   
 בכל נשימה ונשימה, צריך להלל את ה' (בראשית רבה פרשה י"ד). ועל ידי עין הרע נכפל הנשימה, כנראה בחוש, כשיש לאדם עין הרע, אזי מגהק ופותח פיו לקבל נשימה כפולה. וכשהנשימה כפולה, גם ההלל צריך לכפל כנ"ל. ובפרט שצריך להלל ולהודות לה', שהציל אותו מעין הרע הזאת, והוא רואה בהכרת רשעים.
הפגיעים ביותר הם בעלי חולשה גופנית: תינוקות, ילדים קטנים, תאומים, נשים בהריון, יולדות, זקנים, חולים, כלות ביום כלולותיהן .

הנזק מעין הרע אינו אחיד ויכול להיות בצורות שונות :
נזק ברכוש או בגוף וגם על ידי קרובים וידידים וכדאיי מאוד לחפש את קרבתו של הטוב עין .



מעשה מענין לאימות עין הרע שהיה ברוסיה :
עשו נסיון לעימות השפעת העין על הסובב. הניחו ככר לחם בפני פושע שנידון למוות . הנידון היה מורעב שלושה ימים ולא בא אוכל לפיו, הוא היה מסתכל בלחם שלפניו, בלי אפשרות לגעת ולאכול מלחם זה.
לאחר ימים, בדקו הרופאים את הלחם שהיה מופנה כלפי הנידון והנה מקום זה שבלחם נהפך להיות רעיל כסם המוות. ועוד נמצא בספרי המפרשים בתורה שיש עוף הנקרא "ראה" שבהבטתו על הביצים שהטיל גורם לחימום הביצה ולפקיעת האפרוחים, ויש סוגי נחשים היכולים להמית טרפם ברשף עיניהם.

ילקוט שמעוני ויקרא - פרק כה - רמז תרסה
 עשיר ורש נפגשו עשיר זה שהוא עשיר בנכסים ורש זה שהוא רש בנכסים, אמר רש לאותו עשיר תן לי מצוה ולא נתן לו עושה כולם ה' מי שעשה את זה עשיר יכול לעשותו עני וי שעשה את זה עני יכול לעשותו עשיר, א"ל עשיר לאותו עני למה לית את לעי ונגיס המי שקין חמי כרעין חמי ערפין חמי קפדון, א"ל הקדוש ברוך הוא לא דייך שלא נתת לו משלך אלא במה שנתתי לו אתה מכניס בו עין הרע לפיכך והוליד בן ואי בידו מאומה מכל מה דהוה ליה הדא הוא דכתיב ואבד העושר ההוא בענין רע בעונה רעה, לפיכך משה מזהיר את ישראל וכו'. ביום טובה היה בטוב אמר ר' תנחום בר חייא ביום טובתו של חברך היה עמו בטובה ואל תכניס בו עין הרע .
עין הרע .

ילקוט שמעוני דברים - פרק יד -
[מעשה באדם אחד שהיה מוציא מעשרותיו כראוי] והיתה לו שדה עושה אלף מדות והיה מוציא ממנה מאה מדות למעשר וממנה היה ניזון כל ימיו וממנה מתפרנס כל ביתו, בשעת מיתתו קרא לבנו ואמר לו בני תן דעתך בשדה זה, כך [וכך מדות היא עושה כך] וכך הייתי מוציא למעשר ממנה, והייתי מוציא ממנה כל מזונותי כל ימי וממנה הייתי מתפרנס כל ימי, בשנה ראשונה עשתה אלף מדות והוציא ממנה מאה מדות למעשר, בשניה הכניס בה עין הרע והיה פוחת עשרה והיא פתחה מאה, וכן בשנה שלישית רביעית וחמישית פחת לה עשרה והיא פחתה מאה עד שעמדה על מעשרותיה, וכיון שידעו בו קרוביו לבשו לבנים ונתעטפו לבנים ונכנסו אצלו, אמר להם מה באתם לשמוח על אותו האיש שנדוהו, אמרו לו חס ושלום לא באנו אלא לשמוח עמך, לשעבר היית בעל הבית והקב"ה כהן ועכשיו נעשית כהן והקב"ה בעל הבית.

"אין הברכה מצויה  אלא על הדבר הסמוי [המכוסה] מן העין",